|
|
עמוד:10
פתח דבר 10 מגוף התורם ) לב , לבלב , כבד , שתי ריאות , שתי כליות , רקמות כמו קרניות ועור , ועוד ( מעלה על הדעת מחסן של חלקי חילוף . ואולם , דימוי זה מוריד את התורם למדרגה של גוף המורכב מאיברי חפץ , וכך עצם מעשה ההשתלה נטען במשמעות שלילית . לעומת זאת , הדימוי " מתנת חיים " הוא דימוי מעצים ; הוא מקנה לתרומת האיברים משמעות הרואית של הענקת חיים - כמו לידה או כמו סגולת הריפוי הפלאית שיוחסה לקדושים ולמלכים . הביטוי " מתנת חיים " מציג את תרומת האיברים במונחים של גבורה ונדיבות , ופלאיותה של הענקת החיים מציבה את התורם גבוה מעל שאר בני האדם . חלקי חילוף או מתנת חיים ? פגיעה בכבוד האדם או האדרתו ? כך או כך , עובדה היא ששפת הדיון בעולם ההשתלות היא שפה מטפורית . את מקומו של התיאור הריאליסטי תופס מערך של דימויים שמגביהים את התורם לדרגת על-אנוש , או לחלופין מנמיכים אותו לדרגת תת-אנוש . קשה למצוא בשיח על השתלות איברים דרגות ביניים . השיח הרווח על רפואת ההשתלות בנוי כלשון מראות : במופע אחד שלו הוא מעלה תפאורה קודרת הגדושה בהרמזים פאוסטיים , גותיים , של רפואה שחרגה ממקומה , ובמופע המקביל הוא בנוי מתמות של גבורה , אצילות נפש ואלמותיות . בשיח האחד רפואת ההשתלות היא ביטוי לניוון מוסרי ובשיח האחר היא ביטוי להתעלות מוסרית ; תועלתנות , ניצול והחפצת הגוף למול אלטרואיזם , חסד ונדיבות לב . האם יכול להתקיים שיח על רפואת ההשתלות שאינו שבוי בבינריות המוסרית הזאת ? בספר זה אבקש להציע מתודולוגיה חדשה שהופכת את כיוון הניתוח . במקום להבין את עולם השתלות האיברים מתוך קטגוריות מוסריות מופשטות , אני מציג מסגרת לניתוח עולם זה בהשהיית מה של השיפוט המוסרי . לפי גישה זו , שאלת המוסר והאתיקה היא תולדה של תנאים מוקדמים , בעיקר המחסור באיברים . אני מבקש אפוא להציע שהקטגוריות המוסריות עולות מתוך הכלכלה הפוליטית של השתלות האיברים . לפיכך , אצביע על האופן שבו קטגוריות המוסר נובעות מכוחות פוליטיים ומוסדיים הפועלים בעולם ההשתלות , וכן ממרחבי התנועה הנבדלים של האיברים להשתלה . הדינמיקה הזאת , אני טוען , היא בעיקר תוצאה של המחסור באיברים להשתלה . קיצורו של דבר , המחסור באיברים מוצע כאן כמפתח להבנת עולם ההשתלות . למעשה אין בהצעה זו חדש . המחסור באיברים משמש נקודת מוצא לאינספור דיונים ומחקרים העוסקים במשבר של רפואת ההשתלות . אך אין לראות במחסור רק נקודת מוצא . המחסור באיברים הוא אוקיינוס חסר תקווה שאליו נסחפים מאות אלפי חולים בכל שנה . ההבטחה הטמונה ברפואת ההשתלות מתנפצת אל מול מציאות המחסור , ומתוך שבריה נולדת כלכלה פוליטית של מחסור , מתהווים נתיבים ראשיים ומשניים לחיפוש אחר איברים להשתלה , וקמים ארגונים
|
|