מבוא

מתוך:  > ירמיהו בציון > מבוא

עמוד:14

14 ירמיהו בציון לפעילות הפוליטית הוא הזדהותו עם דמותו של הנביא הקורא לעמו לשוב תשובה מוסרית, והניסיון לממש בכך את עיקרה של תפיסת המונותיאיזם האתי והנבואה המקראית המאפיינים את התנועה הרפורמית בכלל ואת זו האמריקנית בפרט . דגם הנעה זה מתאפיין בבדידות, שתאמה את מצבו של מאגנס כמהגר אמריקני בירושלים, למרות השותפות עם החוגים המרכז-אירופיים של ברית שלום ו׳איחוד׳ . כמו כן, דגם זה כרוך בדפוס של הימנעות מפעולה פוליטית ( לפי הדגם של נביא הכובש את נבואתו ) ולאחריה התמסרות לפעילות פוליטית כנגד כל הסיכויים, שכרוכה הייתה אצל מאגנס באבדן מעמדו במסגרות הממוסדות – ראשית בתנועה הרפורמית, בהמשך בתנועה הציונית וביהדות האמריקנית בכללותה, ולאחר מכן גם באוניברסיטה העברית וביישוב בארץ ישראל . בספר אני מתמודד עם שני קשיים עיקריים : הראשון – מאגנס לא היה הוגה שיטתי ולא ניסה להציע פרשנות ליהדות שהיא משנה סדורה . הוא לא עסק בכתיבה עיונית סדירה, ולא היה שותף פעיל בשיח האקדמי של תקופתו . אמנם התפקיד המנהלי שמילא באוניברסיטה העברית הפגיש אותו דרך קבע עם אישים מרכזיים בשיח ההגותי של התקופה, חברי החוג האינטלקטואלי המרכז-אירופי שעיצב את דמותה של האוניברסיטה העברית, אך על אף שאת הדוקטורט שלו רכש באירופה, לא זכה מאגנס להערכת מרבית חברי החוג כהוגה העומד עמם בשורה אחת . עם זאת, חוסר השיטתיות וחוסר העקביות של מאגנס הם לטענתי עדות למרכזיות הממד הדתי, שכרוך אצלו בעליות ובמורדות, בלהט נבואי ובשכנוע עצמי לצד משברי אמונה ותחושות של הסתר פנים, שנובעים על פי רוב ממהלך ההיסטוריה יותר מאשר מהיבטים ביוגרפיים אישיים . כפי שאראה, מאגנס נדרש בעקביות לסוגיות של דת במהלך כל חייו, והידרשות זו נהיית לשיטתית ומנומקת יותר בנקודות ההתמודדות הדתית עם מאורעות היסטוריים, ובפרט שתי מלחמות העולם . לקושי השני הטבוע בעיסוק בחוויה ובמחשבה הדתית שתי בחינות : עד כמה עמדתו הדתית של מאגנס היא עמדה אישית הנוגעת לסוגיית האמונה שבין האדם לאל ; ועד כמה היא תפיסת עולם דתית שיטתית, או תיאולוגיה, שאפשר לגזור ממנה גם שיטה פוליטית . הבחינה הראשונה באה לידי ביטוי בספר זה בנוגע להנעה הפוליטית של מאגנס : המידה והאופנים שבהם עמדתו הדתית החווייתית הניעה אותו לפעילות פוליטית ולדפוסי הפעילות הנגזרים מכך . הבחינה השנייה כרוכה בניסיון לאפיין את תפיסתו הדתית – אף כי כאמור לא תמיד נוסחה בקוהרנטיות ובשיטתיות – כתיאולוגיה פוליטית, שבה השקפה ותכנית פוליטית – במקרה הזה הרעיון הדו-לאומי – נגזרות

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר