|
|
עמוד:12
ניצה בן - דב 12 יהושע ידוע כחדשן המתפתח ומשתנה ללא הרף, אך גם ככותב יציב, שאינו יכול להתנער מיסודות קבועים המגדירים את כתיבתו מאז ומעולם . כחדשן הוא עבר מסוראליזם לראליזם, מסיפור קצר לנובלה ולרומן, מעיצוב גיבור יחיד הפועל לבדו במרחב מנוכר לעיצוב גיבורים הפועלים בהקשר משפחתי ולאומי, מסגנון גבוה לסגנון מתון יותר . כמי שקשוב לשינויים המתחוללים בחברה הישראלית ומנסה לתת להם ייצוג, החל יהושע לשלב ביצירותיו את הנושא המזרחי, בד בבד עם עלייתו של הנושא העדתי למדוכת הוויכוח הלאומי . לאחר מכן שיקפה יצירתו של יהושע תופעות חברתיות ולאומיות שוליות ובוערות אחרות : תופעת התרמילאים הישראלים הנוסעים בהמוניהם למזרח הרחוק, ההתמודדות עם האינתיפאדה, היחס האמביוולנטי לערבי, לכיבוש, לעובדים הזרים וכו' . אבל, כאמור, בצד החדשנות והשאיפה לתת ייצוג עדכני לתמורות העוברות על הספרות ועל החיים, קל לזהות בכתיבתו של יהושע מרכיבים בלתי משתנים, ביניהם : הזיקה המובהקת אל העיצוב הגרוטסקי, השימוש התכוף ביסודות דרמטיים, הנטייה לאיכות סמלית – אלגורית של חפצים ומצבים, ההומור והשעשוע, גיבורים הנתונים במצב של נסיעה, זוגיות סימביוטית שבה אישה מפונקת שולטת בבעל מעריץ הסוגד לה ונכנע למשוגותיה, פסיכולוגיזם חשוף . המתח בין המשתנה לקבוע הוא בוודאי אחד המאפיינים הברורים של יצירתו . כתיבתו העיונית של יהושע הניבה ספרי מסות אחדים שהשפיעו רבות על השיח הציבורי בישראל . מאז מלחמת ששת הימים יהושע וחברו הסופר עמוס עוז מתבטאים בעניינים הקשורים לסכסוך הישראלי – ערבי . יהושע ידוע כאיש שמאל מובהק החותר ליישוב הסכסוך על ידי ויתור על שטחים למען השלום . הכתיבה העיונית שלו כוללת גם נושאים פוליטיים – אידאולוגיים, וכשם שהפרשנות הספרותית שלו ניזונה מתורת המעמקים של פרויד ויונג, כך גם בכתיבה הפובליציסטית שלו הוא מנסה לרדת לשורשי הסכסוך בדרכים פסיכולוגיות, להבין את נפש האומה הישראלית ולבטא דעות לא שגרתיות על הזהות היהודית החמקמקה והייחודית . ספרי המסות שלו בזכות הנורמליות ) 1980 ( , ו הקיר וההר, מציאותו הלא ספרותית של הסופר בישראל ) 1989 ( , הם הידועים והמצוטטים ביותר מבין ספרי המסות שלו . בספרים אלה יהושע מנסה להתמודד עם בליל ההגדרות המאפיין את הקיום היהודי בארץ ומחוץ לה — יהודי, ישראלי, ציוני — ועם מעמדה של השואה בתוך סבך הזהויות הזה . שלילת הגולה המוחלטת, כשהוא מצהיר שרק ישראליות היא יהדות שלמה ) ואילו היהודי החי בגולה הוא יהודי חלקי הלובש את יהדותו כמו חליפה שאפשר להסירהּ ( הפכה אותו לדמות שנויה במחלוקת בעולם היהודי . ספר המסות אחיזת מולדת ) 2008 ( ממשיך ומעמיק את רעיונותיו הייחודיים בענייני זהות, אנטישמיות, גולה וציונות, ועוסק גם בענייני ספרות . ספרו כוחה הנורא של אשמה קטנה ) 1998 ( , הדן בהקשר המוסרי של הטקסט הספרותי, מעיד הן על כוחו הפרשני הספרותי והן על החיפוש המתמיד שלו אחרי צופן מוסרי בספרות, כמו גם בחיים . לבסוף, הדיאלוֹגיוּת העמוקה הטבועה בכתיבתו של יהושע, הסנסציוֹניוּת
|
|