מבוא

עמוד:13

מבוא 13 בדומה למשוררים דגולים שקדמו לה בשירה העברית, כמו ביאליק או אלתרמן, שעקבות שירתם ניכרים אצל הבאים אחריהם, גם עקבותיה של שירת רביקוביץ ניכרים כמעט בכל השירה שנכתבת בארץ — של גברים ושל נשים כאחד — מאז שנות השבעים לפחות : באוצר המלים, בתחביר, במקצב, במצלול, בעמדה שירית, ובלשון הציורית, בנושאים ובאידיאולוגיה . משקעים אלו נוכחים בשירה הישראלית לצד שירים שהוקדשו לה או שמתייחסים ישירות אל שירתה, אך להבדיל מקודמיה, שירת רביקוביץ כמעט שלא הולידה פארודיות, תגובות או הפנמות המנסות לבטלה או לפוסלה . נהפוך הוא . נראה כי היא אומצה כשפת השירה הישראלית . הסיפורת של רביקוביץ זכתה להתקבלות צוננת ביחס לשיריה . רשימתה של יהודית אוריין על הקובץ מוות במשפחה , הכלולה בקובץ זה, שיתקה את כתיבת הסיפורת של רביקוביץ, על – פי עדותה, למשך עשור . חוסר הביטחון שחשה בסיפורת לעומת השירה ניכר גם בקובץ סיפוריה האחרון באה והלכה ( 2005 ) . בד בבד עם המישור האוטוביוגרפי הגלוי נוכחת עד מאד טביעת האצבעות הסגנונית, הלקסיקלית, המבנית והתמאטית של עורכת הספר, אורלי קסטל – בלום . בעוד שבשירה רביקוביץ היא שיצקה את היסודות, ועשתה שימוש חופשי במקורותיה השיריים — מן המקרא, עבור בביאליק ועד וולך — הרי שבסיפורת דומה שקיבלה עליה דינם של אחרים . וכאילו בעקבות זאת, גם המחקר, עוד יותר משמיעט לעסוק בשירתה של רביקוביץ, מיעט לעסוק בסיפורת שלה : אילנה סובל היתה הראשונה לזכות אותה בהתייחסות מעמיקה ( סובל 2009 ; וראו סקירתה של נעם דן, 2009 ) ; ובקובץ זה — מאמרה של טל פרנקל – אלרואי מוקדש להארת הסיפורים, ומאמרה של ניצה בן – דב קושר חוטים בין הסיפורים והשירים . בכרך זה מכונסות מרבית רשימות הביקורת המשמעותיות שנדפסו על אודות רביקוביץ מאז הופיע ספרה הראשון אהבת תפוח הזהב בשנת 1959 ועד היום — הן רשימות שפורסמו בעיתונות היומית עם הופעתם של קובצי השירה השונים של רביקוביץ וספר הפרוזה הראשון שלה ( כל קובץ מיוצג ברשימה אחת לפחות ) , והן מסות ורשימות כלליות . לצדן מופיעים מאמרים חדשים, מהם שנכתבו במיוחד לכרך זה, אחדים מהם מבוססים על הרצאות שנישאו בכנס שנערך באוניברסיטת תל – אביב בדצמבר 2005 והוקדש ליצירתה . מיעוטם של המאמרים פורסם קודם לכן, לעתים בגירסה שונה . כך מאפשר הספר לקוראיו לסקור את התקבלותה של המשוררת לאורך חצי מאה, מרגע הופעתה על בימת השירה הישראלית, וכן לעמוד על המגמות הבולטות בתפיסת יצירתה כיום . איגדנו רשימות מן העיתונות ומכִּתבי – עת, מאמרים, מסות ודברי מחקר . כך ניתן לעקוב אחר התפתחות מחשבתם של קוראים השבים אל שירתה לאורך שנים, ומחדדים את רעיונותיהם כמו ברשימותיו הנפלאות ועמוסות התובנות של מאיר ויזלטיר ( משנת 1995 ומ – 2006 ) , ובשתי מסותיו של שמעון זנדבנק . במסה המוקדמת שנכתבה עם פרסום הקובץ חורף קשה בשנת ,1964 עמד זנדבנק על העמדה השירית העקרונית המובלעת בתפיסתה הלשונית של רביקוביץ ומשתמעת מהשימוש במלים יחידאיות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא