פרופ' עמירה ערן

עמוד:13

לזכר המתרגמ � 13 עם האדם . במחשבה הפילוסופית הנגשה זו נמשלת פעמים רבות לפעולת האור . האור נמשל לשכל , כי אין לו נוכחות מצד עצמו , אך הוא חושף לעין את מה שנמצא בלעדיו בחשיכה . בעבודת הדוקטור על הגותו של יצחק אבן לטיף , בהתייחסו למשלי האור של המחבר , כתב יוסי כך : אור השכל , עצם רוחני טהור ואוניברסלי , משול לאור השמש , שעצמותו נוכחת גם באור הנר . אור הנר שנראה לעין אינו זהה לאור השמש היסודי , כי הדומה לזה אינו זה , אך יש בו יסוד עצמי משותף או נטילת חלק . ] . . . [ השכל הקנוי הוא הסיבה הראשונה לסיגול החיוּת . החיוּת הנצחית היא הישארות הנפש שמושגת באמצעות השכל הנקנה על ידי האדם . . . כפי שאור השמש נראה לעין על גופים שונים בשלל גוונים , כן משתקפת הרוחניות בעצמים הטבעיים , כל אחד , כפי חומרו וטבעו והכנת מזגו . אור הנר המסמל את שכלו של האדם אינו אלא השתקפות זעירה ומקומית של אור השכל האלוהי המאיר . שלהבת הנר הנוגהת אמנם נוגעת באור האלוהי אך היא נידפת בְּרוח חולפת ואובדת בחשיכה האופפת אותה . יוסי , שבָּטַח בכוחה של המילה להעביר את האמת , היה גם מודע לחשיכה הסמיכה העוטפת אותנו בכל מקום שבו אין נגיעה למילה ; במקום שבו לא שרויה המילה , או שמשמעותה עמומה ומעורפלת , שם אנו מגששים כעיוורים ושם אובדת דרכנו . הכרתי את יוסי במשך עשר השנים שבהן פנה מֵחֵקר העולם הפיסי , על אותותיו הנגלים , אל חקר העולם המטפיסי , על אותותיו הנעלמים . נראה לי שאפשר להסביר את תשוקת הדעת שפעמה בו בשאיפה לפרוץ את מעגל החשיכה ואת מעטה הסודיות . אם בשנים הארוכות שבהן שירת את המדינה הייתה הסודיות חלק חיוני מאורח חייו , דווקא משום שהוא הכיר היטב את המציאות הפיסית והלוחמנית , הרי שבשנים שבהן יוסי שירת את עצמו , ככל שלמד יותר , כך התוודע יותר לעומקה של הסודיות המהותית הצפונה בלבה של ההוויה , חתומה ואדישה ליוזמה אנושית . הבדל גדול נעוץ בין סוד המציאות לסוד המומצא , ובין סוד הדעת לסוד המידע . ה " ידיעה " המודיעינית בנויה על משמעת עליונה מן הבסיס ועד הראש , ואילו הדעת זקוקה למשמעות בסיסית ;

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר