פתח עיניים

עמוד:13

מבוא 13 ודאי שהיתה להם ההרגשה שישנם בעבודותיהם ליקויים . ובכל זאת כתבו 10 אותן ] … [ . מבחינה טקסטואלית , המחקר הרעיוני והספרותי בספר נסמך על התקדמות המחקר התלמודי , המאפשרת לחוקרי ספרות חז " ל להשתית 11 בחרנו את נוסח המסורות לאוראת דיונם בטקסט על בסיס סביר . 12 אופיים המרובד של התלמודמכלול של שיקולים , לשוניים וספרותיים . 13 הבבלי בפרט והספרות התלמודית בכלל נידון רבות בשנים האחרונות . על אף הרב-שכבתיות , הרב-קוליות והמתחים הפנימיים המאפיינים ספרות זאת , נשתדל לחשוף תמות כוללות ומכנה משותף רחב למסורות העוסקות באימהוּת . אלו פרוסות על רבים מענפיה השונים של הספרות התלמודית , הארץ-ישראלית והבבלית , התנאית והאמוראית . בסוף הספר מופיעה רשימה של כל המסורות הנדונות בו , לנוחיות הקורא .  ההוגה הפמיניסטית ז ' וליה קריסטבה מתארת את העיסוק במרחב האימהי כמייצג עבור נשים וגברים כאחד את הרצון והצורך לשוב אל המגע עם הגוף האימהי הקדום . למעשה , היא טוענת שהעיסוק באימהוּת איננו רק עיסוק באם עצמה אלא בקשר שלנו אליה , מה שהיא מכנה : " פנטזמה על 14 לדעתה , זהו הגרעין העומד בבסיס כל אופני הייצוגיבשת אבודה " . של האימהוּת . בעיניה , זוהי " אידיאליזציה של הנרקיסיזם הראשוני ", ולא עיסוק באימהות עצמה כנפרדת מן ה " אני " . תובנה חשובה זו תשמש אותנו בבחינת ייצוגי האימהוּת בספרות של גברים יהודים קדמונים . בקריאות המוצעות כאן אין רק העצמה של הסובייקט האימהי באמצעות העברתו מן השוליים אל המרכז , אלא גם חשיפת הדרכים והשיטות המנציחות את שליטת האב בחברה . חשיפה כזאת עשויה לפתוח פתח 10 . שם עמ ' 103 . 11 . כפי שמודה זוסמן עצמו , שם , עמ ' ,86 וראו גם זוסמן , פרקי , עמ ' ,229 הערה 51 . 12 . ככלל , אם לא צוין אחרת , מקורות חז " ל יובאו כאן על פי " מאגרים ", מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית ) . http : / / maagarim hebrew - academy . org . il ( . 13 . ראו סיכום התפתחות המחקר אצל סקונדה , טקסט ; ווימפהיימר , לספר . 14 . קריסטבה , סטאבט , עמ ' ,227 הדגש שלנו .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא