פתח עיניים

עמוד:11

מבוא 11 ובספרות . כפי שנראה , היהדות במופעה החז " לי , כדת הספר הנסמכת על לשון האב , מקצה לאם תפקידים קבועים וסטריאוטיפיים , שמותירים אותה במעמד משני ביחס למחוללים של המציאות הלאומית , התרבותית והחברתית . עם זאת , כפי שנראה בחקירתנו , שיח האימהוּת של חז " ל , לצד התייחסותו למשניותה של האישה-האם כאל תופעה פשוטה ומובנת מאליה , מכיל גם סימנים של פחדים קמאיים ושל השתאות וחרדה מול מסתוריותה . שיח האימהוּת איננו רק שיח אוניברסלי . יש לו תמיד היבטים מקומיים המטעינים אותו בערכים תלויי הקשר ספציפי המקיימים דיאלוג עם החוויה הכללית של האימהוּת . יעל פלדמן טוענת כי לעמדה המוקצה לאימהוּת במערכת תרבותית נתונה עשויה להיות השפעה מכרעת על הגישות שיתפתחו במערכת זו כלפי הסובייקט הנשי . זאת ועוד , ייתכן שניתוחים פסיכו-חברתיים בני זמננו של מוסד האימהות מחמיצים את העיקר , כל עוד הם אינם לוקחים בחשבון את המערכות האתנו-דתיות העומדות בבסיס מושאי המחקר שלהם . יש הבדל ניכר , למשל , בין מוסד 7 האימהות במסורת היהודית לבין מוסד האימהות במסורת הנוצרית . סביר שיימצאו הבדלים גם בייצוגים אימהיים בתקופות היסטוריות שונות במסגרת אותה תרבות . לפיכך , איננו מניחות שייצוגים אימהיים בספרות חז " ל תקפים בהכרח לגבי רבדים היסטוריים אחרים של הספרות העברית , גם אם השיח הגברי הפטריארכלי משותף לכולם . ספרות האגדה התלמודית מעניקה לנו הזדמנויות מרתקות להבנת גמישותו של מעשה הדמיוּן והייצוג המגדרי , קוצר ידו ועוצמתו . במסגרת זו נבחן טקסטים ששיקפו ובה-בעת עיצבו את מודל האימהוּת היהודי-הרבני . עיון כזה עשוי לתת תשובות לשאלות כגון : מה חשבו חז " ל על אימהוֹת ? כיצד עיצבו את דמותן ? אילו יחסים , מתחים ופערים נרקמים בעיניהם בין אימהוּת לבין זהות נשית , תרבותית ולאומית ? וכיצד מתמודדים חכמינו עם המיתוסים והסטריאוטיפים הכרוכים באימהוּת כמושג , כמוסד , כהתנסות וכמטפורה ?  בספר זה נדונות מסורות אגדיות המצויות ברחבי הספרות התנאית והאמוראית , במשנה , בתוספתא , במדרשים ובתלמודים . רובו הגדול 7 . פלדמן , ללא , עמ ' 72 ; שחר , המעמד .

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר