|
|
עמוד:13
כיצד לתכנן סביבה חינוכית בשישה צעדים : המדריך | 13 חשיבה חינוכית-תכנונית "לפי הספר" מתחילה ב בחירה של מטרת-על וסיפור-על התומך בה ( צעד 1 ) , עוברת להמצאת המטרה והסיפור שלנו ( צעד 2 ) , ומסכמת את שני הצעדים הקודמים באפיון ה"תוצר" — דמות הבוגר הרצוי ( צעד 3 ) . שלושת הצעדים הראשונים בחשיבה החינוכית-תכנונית עוסקים בהגדרת המטרה ובצידוקה . הצעד הבא ( צעד 4 ) גוזר את אמצעי החינוך ממטרת החינוך והסיפור התומך בה . ולבסוף, החשיבה החינוכית-תכנונית מבקרת את עצמה לפני הביצוע ( צעד 5 ) ולאור הביצוע ( צעד 6 ) . צעד 2 , הצעד הקריטי ביותר במהלך התכנון, הוא נוכח נפקד במדריך שלנו, משום שהוא משאיר מקום להמצאה של המתכננים, המצאה שהמדריך אינו יכול לחזות . לפיכך ישנם חורים בלתי נמנעים בתיאור מהלכי התכנון — בתיאור צעד 2 ובתיאור הצעדים הבאים שנובעים ממנו . אין חובה לתכנן "לפי הספר" . חשיבה חינוכית-תכנונית "לפי החיים" יכולה לנוע בין הצעדים באופן ליניארי פחות וכאוטי יותר ולהתקדם בצעדיה שלה . אתם, המתכננים, יכולים, למשל, להתחיל בצעד 3 , באפיונו של הבוגר הרצוי, או בצעד 4 א, בתיאור דפוס ההוראה, ולעבור מהם אל הצעדים הקודמים במדריך . המדריך בנוי בצורה מערכתית ; כל צעד בו יקדם אתכם לצעדים האחרים . המדריך מציג את הגיונו האסתטי של תכנון סביבה חינוכית, אך החיים כאוטיים ומטילים על היגיון זה, כמו על כל ההגיונות בעולם, אילוצים רבים ושונים . נחוץ אפוא להתאים את הגיונו של המדריך למציאות, כשם שיש להתאים את המציאות להגיונו של המדריך . אתם, המתכננים, צריכים אם כן לראות את הסביבה החינוכית המתוכננת משתי נקודות מבט : "מלמעלה" — הגיונו הכללי של המדריך ; ו"מלמטה" — נתוני המציאות הייחודית שאתם פועלים בתוכה . שתי נקודות המבט האלה חיוניות לתכנון בר-קיימה של סביבה חינוכית . הפרקים הבאים יתארו כל צעד במדריך : שלושה צעדי מטרה ; צעד אמצעים אחד — הכולל שישה צעדי משנה ; ושני צעדי בקרה — לפני הביצוע ולאור הביצוע . כל טקסט, כידוע, נכתב בידי שניים : הכותב והקורא . כל קורא משכתב את הטקסט בדרכו שלו, בהתאם לתכליות ולהבנות שלו . אני מקווה שהמדריך יתניע קריאה פורייה שתסייע לכם לתכנן סביבה חינוכית לכידה ומתאימה .
|
|