|
|
עמוד:10
חיים משותפים של קולקטיב אזרחי - פגומות, והן משוועות לתיקון . ובאופן קונקרטי, מאפייני הזהות של ישראל כ"יהודית ודמוקרטית" אינם זוכים להסכמה ; גרוע מזה, הם מושאיה של מחלוקת ושל קרעים מעמיקים ברקמות האמורות לגשר על ההבדלים והשונויות, ולאפשר חיים משותפים . הגדרת ה"יהודית" במשוואה לפותה בידי מונופול אורתודוקסי, ועל הנכסים הערכיים של ה"דמוקרטית" מאיימים קולות גוברים של לאומנות . במהלך השנים שבהן התפתח המכון הישראלי לדמוקרטיה, שאותו ייסדתי ומעמדו התבסס כאחד הנדבכים לשמירת הדמוקרטיה הישראלית, לטיפוחה ולחיזוקה, נראה היה לי שאני מזהה כתמים כהים יותר וכהים פחות על פני צילום הרנטגן של הדמוקרטיה הזאת . עם חלק מאותם הכתמים הכהים, תחלואיה של הדמוקרטיה הבוסרית, התמודד המכון בעבר והוא ממשיך להתמודד אתם גם כיום . העסיקה אותי וממשיכה להעסיק חולשתו של עיקרון ההכלה בדמוקרטיה הישראלית ; הוא העיקרון המצווה על הכלתם השווה של כלל חברי הקולקטיב האזרחי במדינה . מתוך כך ביקשתי לזהות את החסמים המכשילים את התקיימותו של העיקרון הזה ואת ביסוסו על ההכרה במגוון ועל קבלת השונויות היוצרים את הפסיפס החברתי ממנו מורכבת הדמוקרטיה שלנו . תהיתי ואני עדיין תוהה מהם המקורות לפגיעותה של התשתית החילונית של הדמוקרטיה שלנו, אותם מקורות מחוללי הכתמים הכהים הנסתרים מהעין . והרי רק על גבי התשתית החילונית מוכלות גם קהילות דתיות, או אתניות או בעלות זהויות כאלו ואחרות . בראשית העשור שחתם את המאה הקודמת, שמכל בחינה ועניין היה קו פרשת מים בתולדות המדינה, נתתי ביטוי ראשון לתהייה זו באחד הפרסומים הראשונים של המכון - ממלכתיות יהודית . במסה המובאת כאן הרחבתי ובחנתי מחדש כמה מההנחות ומהרעיונות שהובעו בפרסום ראשוני זה . 10 אריק כרמון
|
|