|
|
עמוד:15
גיליון 82 חשוון תשע״ט 15 לאחר שלמד את הבעיות, התגבשה תוכניתו לכבוש את עזה באיגוף, רק לאחר כיבוש באר שבע . לתוכנית ההתקפית שבנה, שכללה כיבוש של מתחם באר שבע ולאחר מכן הסגת כוחות האויב לחוף עזה, נלוותה תוכנית הונאה מקיפה . זו נועדה להונות את האויב באשר לכוונה האמיתית : להציג את מערך עזה כיעד הראשון והעיקרי להבקעה, ולאפשר את כיבוש באר שבע בהפתעה, כדי למנוע את תגבור הכוחות ולהבטיח את מקורות המים באזור . המודיעין של מפקדת חיל המשלוח, שבראש מודיעין השדה שלו עמד קולונל ריצ’ארד מיינרצהאגן, הפעיל תוכנית הונאה, שהתבססה על העברת מסר שהיה צריך להיקלט במערך המודיעין הטורקי . עיקר המאמץ יועד להביא להערכה מוטעית של המודיעין הטורקי, שנעזר בקפטיין שילר הגרמני, באשר למיקום ולעיתוי המתקפה המתוכננת . המסר הועבר באמצעות מברקים מוצפנים וכוזבים ובאמצעות “מסמכי שלל”, ש”נפלו” במכוון לידי המודיעין הטורקי . מערכת ההונאה המשיכה לפעול גם בשלבי ביצוע ההתקפה . ב - 31 באוקטובר החל הקרב לכיבוש באר שבע . משזה הושלם, פונתה בשחר ה - 7 בנובמבר גם עזה, ונפתח קו ההתקדמות לתוך ארץ ישראל . כבר ב - 6 בנובמבר החל המרדף, ולאחר כיבושה עלו הכוחות הבריטיים מזרחה להרי יהודה לכיבוש ירושלים . התנועה צפונה הפכה למרדף, שהיה ניצול ההצלחה של התמוטטות הטורקים . הגיסות הבריטיים פעלו במהירות, שלא אפשרה הפעלת תוכנית הונאה . ב - 11 בדצמבר, לאחר שלושה ימי קרבות במבואות ירושלים ונסיגת הכוחות הטורקיים, נכנס גנרל אלנבי לתוך ירושלים . צליחת הירקון ב - 20 בדצמבר הייתה הפעולה הבריטית האחרונה ב - 1917 בגזרה זו . הוצאתה המוחלטת של טורקיה מהמלחמה חייבה המשך ההתקדמות בארץ ישראל . אולם, זו לא יכולה הייתה להתבצע, על פי אלנבי, לפני התאוששות כוחותיו והתארגנותם מחדש . בינואר 1918 החלה מפקדתו של אלנבי לגבש את תוכנית האב להמשך כיבוש ארץ ישראל, עבר הירדן, סוריה ולבנון . גם אליה חברה תוכנית הונאה בסיסית, שהפכה מאוחר יותר לתוכנית מפורטת שליוותה את כל שלבי ההכנה והביצוע . מטרתה הייתה להסתיר את כוונתו של אלנבי לפרוץ במאמץ עיקרי בגזרה המערבית, ולרתק מירב כוחות טורקיים לגזרה המזרחית . בפברואר 1918 נכבש דרום בקעת הירדן המערבית, ובתחילת מרץ – חלקה המרכזי של הבקעה . הכיבושים הללו ותפיסת גשרי הירדן אפשרו יציאה לפשיטות מעבר לקווי הטורקים בעבר הירדן ובאזור רבת עמון . ב - 26 במרץ פתח אלנבי במבצע בעבר הירדן, הראשון מבין שני המבצעים החשובים בתקופה זו, של הפוגה יחסית בין כיבוש ירושלים לבין המתקפה הסופית . האומנם היו אלה רק פשיטות, כהגדרת אלנבי, או שמא היו מבצעי פתיחה כושלים למתקפה רחבה הרבה יותר בעבר הירדן - מתוך כוונה להגיע במהירות לצומת מסילת הברזל ולצומת הדרכים בדרעא ? אם אכן היו המבצעים בגדר פשיטות, הרי ששירתו, כמאמץ הונאה, את התוכנית לכיבוש סופי של האזור, שהוכנה בקפידה . הם ריתקו את תשומת הלב של הטורקים לאגף המזרחי בעוד המאמץ העיקרי הבריטי תוכנן לגזרת החוף . ההונאה במהלך ההתקפה הסופית למאורעות 1918 בזירה העולמית הייתה השפעה ישירה על זירת ארץ ישראל . חיל המשלוח של אלנבי צריך היה להמשיך את שרשרת הניצחונות של בעלות הברית, שעמדו לסיים את מלחמת העולם . במהלך 1918 התייצב קו החזית בארץ ישראל, מחוף הים התיכון מצפון לארסוף, דרך השרון והרי השומרון, מזרחה לעבר ואדי עוג’ה והירדן מצפון ליריחו . הכוח הטורקי פרס בחזית זו קבוצת Fתוימרא בפיקוד המצביא הגרמני לימאן פון סאנדרס, שישב בנצרת . הכוח מנה שלוש ארמיות : מפת מהלכי המלחמה העיקריים בכיבוש ארץ ישראל מפה טורקית גרמנית של קווי ההתבצרות במערב השרון
|
|