|
|
עמוד:13
גיליון 82 חשוון תשע״ט 13 ההתרעה שהעביר שכביץ לא נעשה דבר . למחרת התקיים כל מה שהתריע ג 'בר . 16 אנשי חיל המשמר נהרגו בהתקפה ושמונה חיילים נוספים נהרגו כשכוח ה"הגנה" חזר וכבש את בירווה ב - 25 ביוני . 61 בשנות ה - 30 הראשונות של המאה ה - 20 אנשי קשר דרוזים קנו כלי נשק בכפרים ערביים בגליל ומכרו אותם לאנשי ה"הגנה", בפרדס סמוך לנהריה . 62 חסן אבו רכן רכש נשק בתקופת המרד הערבי ומכר אותו ליהודים . 63 בימי מלחמת העולם השנייה התיידדו מוכתרי הקיבוצים חניתה ואילון, אמנון ינאי ודב ירמיה, עם קצינים וחיילים סורים ששירתו בצבא הבריטי וחנו בצפון הארץ . שניים מקציני היחידה שהיו דרוזים – בן משפחת קאסם מכפר ראמה 64 ואסמאעיל קבלאן מהר הדרוזים, הסכימו לסייע להם בהברחת נשק . שכיב אבו רכן היה פעיל ברכישת נשק עבור ה"הגנה" . הוא העביר בלילות יותר מ - 20 משלוחי רובים מעספיא לטבעון, לקרית עמל ולגיורא זייד בשיח' אבריק . אחיו, שייח' לביב, הביא לו תותח מפורק למסירה ל"הגנה" . זו שלחה לעספיא טנדר בעל תחתית כפולה, שבה הוסתרו חלקי התותח שהועברו 65 ליעדם . משאזלה התחמושת ברמת יוחנן, בעת הקרב עם הגדוד הדרוזי של שכיב והאב, סיפק שייח' לביב אבו רכן שני מקלעי ברן, מספר רובים ורימוני יד . 66 בתחילת 1948 רכש מהנא עראידה רובים מאנשי הכפר דיר אל - אסד והעבירם לידי ה"הגנה" . אלה שימשו את הלוחמים היהודים בהשתלטות על טבריה . 67 לזידאן סעיד עזאם מעספיא היו קשרים בטירה . הוא ניצל אותם לרכישת ג'יפים, נשק ותחמושת לסטנים . הוא השיג נשק גם מהכפר הערבי בכרמל 68 עין ע'זאל . בתחילת מלחמת העצמאות רכש יוסף אסמר והבה מדאלית אל - כרמל נשק ותחמושת עבור ה"הגנה", וכן ג'יפים שהוברחו ממחנות הבריטים . 69 לנוכח הצורך הדחוף בהעברת נשק ל"הגנה" לפריצת הדרך לירושלים ב"מבצע נחשון", באפריל 1948 העביר לביב אבו רכן באמצעות שליחים חמישה רובים ומקלע ברן עם 12 מחסניות . 70 גם תעודות ואישורים של "צבא ההצלה" הושגו על ידי מהנא עראידה, והם 71 שימשו את אנשי ה"הגנה" . שיתוף פעולה עם שירות מודיעין זר, החדרת סוכנים ומבצעים בתחילת 1938 סלימאן שריף אבו רכן מעספיא ופאיז חסון מדאלית אל - כרמל לבשו בגדי נשים והתקרבו לכפר חסידים ברגל . בשדות הם נפגשו עם אבא חושי, עמנואל וילנסקי ( ראש הש"י של ה"הגנה" בחיפה ) וקצין מודיעין בריטי . בעקבות הפגישה, ובסיועם של חושי, וילנסקי ודוד הכהן, התארגנה קבוצת דרוזים שהסכימו לפעול בשירות המודיעין הבריטי SSO72 בסיוע ללוחמה נגד הכנופיות הערביות . הם נשתלו בכנופיות וסייעו ללכוד את חבריהן . בסיסם היה בבת גלים . בקבוצה זו בלטו ג'דעאן האני עמאשה מעספיא, 73 פאיז חסון מדאלית אל - כרמל ומרזוק מעדי מירכא . כינויו של עמאשה בפי האנגלים היה Scarface ואת פאיז כינו Horace . 74 בעת ביקורו של חושי בהר הדרוזים, באוגוסט 1938 , הוסכם לשתול דרוזים אחדים מנאמניו של סלטאן אל - אטרש בקרב המתגייסים לכנופיות הערביות . אחד השתולים, שהצטרף לכנופיה של יוסף אבו דֻרַה בכרמל, שלח שני מודיעים דרוזים מקומיים עם הצעה לחפשו בכפר שבו חנתה כנופייתו ולעצרו - ואז יצביע על מקומו של בית הכלא של הכנופיה ואף יוכל להביא למעצר של העומד בראשה . ב - 6 בנובמבר 1938 נפגשו וילנסקי SSOןיצקו עם שני המודיעים בקיבוץ שער העמקים . למחרת הועברו השניים למחנה צבאי בחיפה ונחקרו . הוסכם לבצע את הפעולה, אך זו התעכבה כי הבריטים חשדו שנטמנה להם מלכודת ולא פעלו . במקום זה העבירו המקורות הדרוזים פרטים על תנועותיה של כנופיית אבו דרה, על מקומות המסתור שלה ועל ראשיה . 75 הכהן ווילנסקי המשיכו לתכנן את מבצע תפיסת הכנופיה עם מפקדי הצבא הבריטי בחיפה . בינתיים המודיעים הדרוזים מעספיא המשיכו לבוא מדי כמה ימים ליגור או לשער העמקים, ומסרו את ידיעותיהם לווילנסקי . ב - 25 בנובמבר 1938 נודע כי הכנופיה תוקפת את עספיא והמבצע בוטל . ב - 28 בנובמבר נשלחו לעספיא שתי פלוגות של הצבא הבריטי בלוויית המודיעים הדרוזים, שעליהם הוטל לזהות את אנשי הכנופיה . באזור אֻם א - דַרַג' התפתח קרב שבו נגרמו לכנופיה אבדות, אך רוב אנשיה הצליחו לברוח והמשיכו להטריד את הכפרים הדרוזיים . שיתוף הפעולה בין ה"הגנה", הדרוזים והבריטים נמשך גם לתוך 1939 . כפרי הכרמל קיבלו נשק ממשלתי, בדומה לנוטרים היהודים, ודרוזים אחדים צורפו למבצעים צבאיים כמורי דרך וכמזהים אנשי כנופיות . 76 המשטרה או הצבא הבריטי הכניסו מודיעים לתוך משוריין ומתוכו הם הצביעו על אנשי 77 מבצעים אלה הניבו פירות : גילוי נשק, מעצר טרוריסטיםכנופיות, שנעצרו . וחשיפת מתקניהם . 78 בתחילת 1948 הציע גיורא זייד לג'דעאן עמאשה להתיידד עם יונס נפאע, מפקד חיפה הערבית, כדי שימנהו לנהגו האישי . זייד קיבל ממשה דיין 120 לא"י ובהן קנה לעמאשה מכונית שברולט ירוקה . כעבור ימים אחדים דיווחו מודיעים של הש"י כי מפקד חיפה הערבית נוסע בשברולט ירוקה שמספרה 127 עם הנהג ג'דעאן עמאשה מעספיא . זייד סיפר : "ג'דעאן חלק כבוד למפקד הערבי כאילו היה גנרל גדול, ואסף ידיעות מהסגנים מלחכי הפנכה, 79 שהתייחסו לנהג בכבוד כאילו היה המפקד עצמו" . ג'ול אמסטר, עוזרו של חושי, יצא לבירות ב - 1939 , יחד עם פאיז חסון וכמה בני מיעוטים נוספים, במטרה להתנקש בחיי המופתי חאג' אמין אל - חוסייני, שנמלט לשם . בבירות הצטרפו אליהם ארבעה דייגים לבנונים . במשך שלושה שבועות סיירו אנשיו של אמסטר בים וביבשה, מצוידים באקדחי מאוזר שהוא רכש בבירות, סביב הבית על שפת הים שבו התגורר המופתי - אך לא הצליחו לפגוע בו . הכוונה הייתה לירות בו בשעת טיולו היומי בגן הבית, אך 80 החומה הגבוהה סביבו מנעה אפשרות לפגוע בו . בתחילת 1948 תכננה המפקדה הערבית בג'נין להקים בכרמל מפקדת משנה שתפעל באזור . לשם כך שלחו קצין לשעבר בחיל הספר הירדני, מצטפא ארשיד, שעבר לפעול במסגרת הכנופיות הערביות . לכשנודע הדבר לג'דעאן עמאשה הוא הציע לגיורא זייד תוכנית מארב לחסלו . השניים ארבו לו בעיקול הכביש מצפון לאם א - זינאת וחיכו לרכבו של ארשיד, שסעד ארוחת צהריים בעספיא . בדווים וערבים בסביבה הבחינו בהם והזהירו את ארשיד שהיהודים אורבים לו בדרך . הוא נסע מיד לדאלית אל - כרמל, שם נטל סוסי רכיבה ודהר עם אנשיו לג'נין דרך ההרים . ארשיד אמנם לא נפגע, אך סוכלה התוכנית להקמת מפקדת משנה של הכנופיות בכרמל . האזור 81 נשאר בשליטה דרוזית - יהודית ללא נוכחות של כנופיות ערביות . ב - 1939 נקבעו סדרי תיאום ביו אוחזי הנשק בעספיא לבין משמר הנוטרים ביגור . כן נקבעו נהלי מפגש לשם דיווח וקבלת הנחיות . הפגישות התקיימו מדי יום ביגור בהשתתפות חושי, וילנסקי, לוי אברהמי, אמסטר וטוביה 82 אומני, מפקד הנוטרים ביגור . ב - 4 בינואר 1939 נרצח השייח' חסן ח'ניפס בשפרעם בגין קשריו עם היהודים . תושביה המוסלמים של העיירה התנפלו על שכניהם הדרוזים, ומקצת מהדרוזים עזבו את שפרעם לכפרי הכרמל או להר הדרוזים . הנשארים התקשרו באמצעות אנשי עספיא עם חושי ואלפיה, ואלה נפגשו עמם . בתיאום עם תחנת הנוטרים במקום נקבעו בפגישה הסדרים דומים לאלה שהונהגו בכרמל . 83 בדצמבר נפגש חושי עם אסעד כנג' ממג'דל שמס, וסוכם על עזרה הדדית בין 84 כפרי הדרוזים ליהודים לאורך הגבול בין סוריה לארץ ישראל . ב - 9 ביולי 1940 נפגש חושי בקיבוץ דפנה עם שיח' אסעד כנג' ודן עמו, בין היתר, בסיוע הדדי בין הכפרים הדרוזיים ברמת הגולן ובין היישובים 85 היהודיים בעמק החולה ובאצבע הגליל . ביולי 1940 הציע שיח' מרזוק מעדי מירכא לערוך תוכנית הגנה משותפת לכפרים הדרוזיים והיהודיים . 86 הערות וביבליוגרפיה למאמר ראו בגיליון האינטרנטי
|
|