|
|
עמוד:11
מבוא | 11 שיטות הכתיבה בעולם שאנו חיים בו יש כיום יותר מ - 400 שיטות כתיבה . כל מערכת כתב היא שיטת קידוד מוסכמת המייצגת תרבות מסוימת, ואם רוצים להנחיל תרבות זו לדור הבא, יש להקנות את מערכת הכתב שלה באופן אחיד ומדויק לכל המשתייכים אליה . הקפדה על צורת הסימנים המוסכמים מקנה לכָּתוב קריאוּת מרַבּית . לכן בכל התרבויות מלמדים את סימני הכתב . הכתיבה נועדה לבטא ידע, מחשבות, רגשות וזיכרונות של הכותב, לבחון אותם ולשתף בהם את זולתו ואת החֶברה . בשפה כתובה ניתן להעביר מסרים מורכבים, להפיץ רעיונות אל מעֵבר לגבולות של זמן ומקום, לשמר מסורות היסטוריות, ליצור אוצרות תרבותיים ולנסח חזון . כתיבה יכולה אפוא להתפתח רק בתרבות שרוצה להנציח את עצמה, את הישגיה ואת ערכיה . משערים כי יצירת השפה הכתובה נבעה משינוי סגנון החיים של האדם הפרהיסטורי : חיי הנוודות של קבוצות קטנות הוחלפו בהתיישבות קבע של אוכלוסיות גדולות, ואורח החיים המבוסס על ליקוט ועל ציד הוחלף בכלכלה חקלאית בעיקרה . בחברה היציבה החדשה התחילו להתקיים מסחר ושירותים ונצברו נכסים . בחברה זו לא היה די בתקשורת הדבורה כדי ליצור את מאגרי המידע הנדרשים לתיעוד, לעשיית חישובים, ליצירת חוקים ופולחן, לשימור ידע מדעי ולחשיבה פילוסופית . הצורך ברישום ובהנצחה הוליד את מערכות הכתיבה הקדומות, והופעתן מציינת את ראשית ההיסטוריה והחינוך האורייני . המיפוי החזותי והמורכב של השפה היה המשך טבעי לתיעוד הראשוני, המקומי והנייח שהתקיים בעבר באמצעות ציורי המערות הפרהיסטוריים ( האלידיי, 1996 ) . הכתיבה הידנית עברה גלגולים רבים . מכשירי הכתיבה, מצעי הכתיבה והתפיסות שהנחו את הכותבים השתנו ועדיין משתנים . בתרבויות הקדומות היא הייתה מקצוע ייחודי ל"סופרים" בחברה אנאלפביתית בעיקרה . אליטיזם זה הביא לדרישות גבוהות בנושא איכות התוצר הסופי : היה עליו להצטיין באסתטיקה – אם כיסוד קישוטי ייחודי ואם כמייצג תקן חברתי מסוים של הכְּתב . כמו כן הייתה ציפייה לניצול טוב של משטח הכתיבה היקר ( חרס, פפירוס או נייר ) , וזו הִכתיבה צמצום בשוליים ובמרווחים בין סימני הכתב . שיטות הכתיבה בעולם – במזרח ובמערב – נבדלות זו מזו בדרגת ההפשטה, שהלכה וגברה לאורך ההתפתחות ההיסטורית : הרעיון שבבסיס השיטה הפך מופשט יותר, מספר אבני היסוד פחת, וצורתן התייעלה ( Yalon, 2003 a ) . ראשית הכתיבה היא הפיקטוגרמות – רישומי תמונות בכתב החרטומים המצרי ( איור 1 ) .
|
|