|
|
עמוד:11
מחול אירופי עכשווי והמשאב המשותף 11 האלה, את דרכי האינטראקציה ואת העבודה המשותפת שלהם כחלק משוק . ספר זה עצמו מעורב בכך במידת מה וכלול במערכים האלה של פרקטיקות מוסדיות, אבל הוא גם בוחן ועורך דיונים בקשר לצורות של פרקטיקות אמנותיות, לרבות אופני תנועה ואופני יצירה והבניה של כוריאוגרפיה . אמנם גם הם מצויים במידת מה תחת העול של עולם המחול הממוסד, אבל יש להם פוטנציאל למידה כלשהי של אוטונומיה ממנו . כמו ) 2014 ( Sans titre , הריקודים שספר זה עוסק בהם לא רק מטילים ספק בנורמות האלה, אלא גם קוראים תיגר על הדרכים לשימורן ו“פורקים את העול“ שלהן . במחול פורק עול ( ungoverning dance ) כוונתי לשחרור שלו ממגבלות מוסדיות באמצעות דקונסטרוקציה אסתטית . במילון אוקספורד אין הגדרה של המילה ungoverning , אבל מופיעות בו הגדרות של המילים ungoverned ו – ungovernable , שמשמעותן דומה . פירוש המילה governor אינו רק מושל, אלא גם וַסָּת מכני המסדיר את תנועת החומר במכונה — קיטור במנוע קיטור, קמח במטחנה או דלק במנוע בעירה פנימית . איני טוען שעולם המחול, כפי שהוא ממוסד, מנסה במודע ובמכוון לשלוט במבע אמנותי ולהגבילו . הטיעון שלי הוא שיש לו מנגנון ( או dispositif , במונחים של פוקו ) הממלא תפקיד מסדיר, בדיוק כמו שווסת במנוע קיטור מסדיר את זרם הקיטור . זהו התפקיד שהעבודות הנבחנות בספר זה מערערות, מעמידות בסימן שאלה ומשבשות . השוק, המשאב המשותף ופריקת העול ספר זה חוקר פרקטיקות חדשניות במחול עכשווי באירופה מאז אמצע שנות התשעים, ובמסגרת זו הוא בוחן חלק מהמשאבים המשותפים שלו . הוא בוחן את העבודה של כמה כוריאוגרפים שזכו לחשיבות בתחילת תקופה זו, כגון קסבייה לה רואה, ג׳ונתן בארוז ( Burrows ) ומריה לה ריבוט ( La Ribot , ) לצד אחרים מדור צעיר יותר, שהחלו להציג עבודות בשנות האלפיים . Sans titre ( 2014 ) הבסיס בזכות ראשית, . אלה מאמנים רבים של לפרקטיקות אופיינית
|
|