|
|
עמוד:11
ילדים צרפתים קטנים הצופים בהצגת הבובות " כיפה אדומה " , כל פרצוף נבדל מחברו ומהווה טיפה באוקיינוס ההשתאות המאוחד . הם בוהים ושקועים במראה עיניהם , צורחים אזהרות ( " הזאב ! הזאב ! " ) , מצב רוחם מרומם אפילו עקב החשש הגואה לגורל הבובה גיבורת המחזה המותקפת על ידי בובת זאב . תיאטרון הבובות נושא בתוכו גם דו ערכיות . הוא מסוגל לייצר בהלה הנוגעת בנו במידה פחותה , כתחושה של דחייה בלבד , או אף תחושה שמדובר בדבר מה פשוט , טריוויאלי או בזוי . אחד ממכתמיו של גתה ( מכתמים מוונציה , 1796 ) רומז על תגובה אלימה יותר : " בילדותי התאהבתי בתיאטרון בובות ; הוא כבש את לבי למשך זמן ארוך , עד אשר הרסתי אותו . " גם זה חלק מהשיגעון אותו אתאר . אין הדבר זהה לפעולה של " להניח לדברים ילדותיים " . יש דבר מה כה טעון , כה משונה בעצם המילה – Puppet " בובה " בשפה האנגלית , שאין זה מן הנמנע כי היא תעורר תגובות שונות בקרב השומעים אותה , אפילו אם הם מעורבים בעצמם באמנות זו . מקור המילה הוא , Pupa בלטינית – ילדה קטנה או בובה , מילה אשר עדיין נמצאת בשימוש בחקר חרקים בכדי לתאר את שלב הביניים המסתורי והפסיבי במטמורפוזה של חרקים , כאשר הזחל הופך לגולם לפני שישוב ויופיע כיצור בעל כנפיים . לאנלוגיה כזו יש תהודה כלשהי , אך המילה , Puppet מילה מקטינה כשלעצמה , נשמעת עדיין כמילה בפיו של פעוט , כמו גם כמילת פנייה לילד קטן . מבחינה מטפורית היא משמשת לתיאור דבר או אדם חסר משמעות , המשועבד לכוחם של אחרים . אין זו מילה אשר מישהו יאמץ ככינוי לעצמו . בימיו של שייקספיר המילה Puppet ( ולעתים Poppet ) שימשה כמילת חיבה , אבל גם כמונח שנועד להמעיט בערכם של שחקנים ושל פוליטיקאים מתרפסים , או בכדי לסמן אישה המשמשת כמודל פתייני לציירים , ואפילו ככינוי ליצאנית . " בושי , את , בובה , פרצוף צבוע , את ! " צועקת הלנה לעבר הרמיה במחזה חלום ליל קיץ כאשר היא סבורה שזו גנבה ממנה את לב אהובה . הרפורמטורים הפרוטסטנטים באנגליה השתמשו במילה בכדי ללגלג על השימוש שעשו הקתולים בדמויות ובשרידים , על טקס המיסה , ובעצם על הפולחן הקתולי כולו . גם אותן בובות תוצרת בית אשר נמצאו ברשותן 1 אחד ממחזותיו הידועים ביותר של ויליאם שייקספיר . [ כל הערות השוליים הן מאת המתרגמת ]
|
|