פתח דבר

מתוך:  > זלמן ארן > פתח דבר

עמוד:9

כתשעה חודשים לאחר שחדל לכהן כשר החינוך . הנושאים שעלו על שולחנו של זיאמה במשרד החינוך היו רבים ומגוונים . מטבע הדברים דנה הביוגרפיה רק בחלקם , באלה שהטביעו יותר מאחרים את חותמם על התפתחות מערכת החינוך ולשיטתו של זיאמה היו החשובים ביותר . בין הנושאים הנפקדים מדפי הספר , ראוי להזכיר , נמצאת מערכת החינוך במגזר הערבי , מן הטעם שצמרת משרד החינוך לא הקנתה לנושא חשיבות ועדיפות ולפיכך לא ניתן לו ביטוי של ממש בסדר היום שלה . זיאמה כתב אוטוביוגרפיה שמסתיימת עם עלייתו לארץ בשנת 1926 ואשר ראתה אור בשנת 1971 לאחר שהלך לעולמו . כמו כן ראו אור שני ספרים אשר נאספו בהם דברים שנשא וכתב : חבלי חינוך בשנת 1971 וחזית וחזות בשנת . 1972 במישור המחקרי פרסם צבי צמרת מאמרים אחדים שעניינם בפועלו של זיאמה כשר החינוך , ביניהם : " ניסיון שנכשל : זלמן ארן והתודעה היהודית " ו "זלמן ארן והפרודוקטיביזציה של בני ' עדות המזרח '" . כמובן שפעילותו הפוליטית של זיאמה , עשייתו במשרד החינוך , עמדותיו בסוגיות ביטחון וכדומה נדונות ונזכרות בשורה ארוכה של ספרים ומאמרים בנושאים שהייתה לו מעורבות והשפעה בהם . אולם למרות מעמדו הפוליטי ובעיקר חשיבותו ותפקידו המשמעותי בעיצובה של מערכת החינוך טרם נכתבה ביוגרפיה שלו . החיבור שלפנינו נועד למלא את החסר . הרעיון לכתיבת הביוגרפיה נולד אצל אליעזר שמואלי , לשעבר מנכ " ל משרד החינוך , מי שהיה מקורב מאוד לזיאמה . לפני שקיבלתי על עצמי את המשימה , ראוי לספר , התחבטתי ארוכות . מצד אחד , הדימוי הציבורי העסקני והארכאי שנודע לזיאמה הרתיע אותי מלהיכנס בעולה של עבודת המחקר ; מצד שני , בהיותי מורה במכללה לחינוך – המכללה האקדמית בית ברל , נראה לי מפתה להתחקות אחר שורשיהם ואחר התפתחותם של מהלכים ורפורמות בחינוך אשר הונהגו בתקופת כהונתו של זיאמה כשר החינוך ושעיצבו את מערכת החינוך לשנים ארוכות , עד ימינו אלה . לשמחתי , בסופו של דבר הכרעתי בעד . ככל שהתחקיתי אחר קורותיו של זיאמה התברר לי עד כמה היה רחוק מהדימוי שדבק בו ועד כמה כהונתו כשר החינוך הייתה סוערת , שלא לומר דרמטית . אני מבקש , אפוא , להודות לאליעזר שמואלי על שעודד אותי לשקוע בכתיבת הביוגרפיה . סוגיית מבנה החינוך העסיקה את זיאמה לאורך שנותיו במשרד החינוך . כדרכן של ביוגרפיות דן הספר בנושא זה כפי שהתפתח על ציר הזמן ועל כן העיסוק בו מתפרש על פני שלושה פרקים , אשר אינם עוקבים . אף כי הצגת הדיונים והמהלכים לקראת הרפורמה במבנה החינוך בדרך זאת מכבידה על הקורא נמנעתי מקיבוצם בפרק נושאי אחד גדול , על מנת לבחון את ההתפתחויות בסוגייה חשובה זאת בהקשר הרחב של התהליכים אשר התחוללו בזמנם במערכת החינוך בארץ . זאת ועוד , על מנת להקל על הקורא ביקשתי לצמצם את כמות הערות השוליים ; לפיכך , ברצף של ציטוטים מאותו מקור מופיעה ההפניה בסופו של הציטוט האחרון . השיטוט אחר מקורות לכתיבת הביוגרפיה הוביל אותי לשורה של ארכיונים .

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר