|
|
עמוד:9
יש להדק את הפיקוח על הפעילות השדלנית ולהגביר את האכיפה ואת הענישה . בלי צעד זה הסדרת השדלנות לא תהיה אפקטיבית . האפקטיביות של ההסדרה תלויה גם בהרחבת ההגדרה של פעילות שדלנית , בצמצום השדלנות שאינה רשומה ומדווחת ( שדלנות " שחורה " ) ובהרחבת ההסדרה אל מעבר למשכן הכנסת . יש להימנע מהכבדת יתר על פעילות השדלנים . הכבדה כזו עלולה להביא בעלי עניין להשתמש , לצורך ייצוג האינטרסים שלהם , בגורמים אחרים שאינם מוסדרים — תופעה שאי – אפשר למנוע אותה לחלוטין בפועל , אך ראוי לחתור לצמצומה למינימום האפשרי . שיקולים שונים ( לטובת הכבדה על פעילות השדלנים ונגדה ) מושכים , לעתים , לכיוונים מנוגדים . לכן אין מנוס מאיזון מורכב ועדין ביניהם . יש ליישם את כלל ההמלצות כמקשה אחת . בפרט ניתן להצדיק הטלת מגבלות חדשות על פעילות השדלנים הרשומים רק אם צעד זה ילווה בהגברת האכיפה על פעילות שדלנית לא מדווחת , בהחמרת הסנקציות המוטלות בגין פעילות זו ובהסדרה של פעילות שדלנית שכיום אינה מפוקחת ( שדלנות פנים – ארגונית ופעילות שדלנית הננקטת מול מקבלי ההחלטות ברשות המבצעת ומחוץ למשכן הכנסת . ראו להלן ) . הטלת מגבלות חדשות על פעילות השדלנים הרשומים ללא צעדים נלווים אלה אינה רצויה , שכן היא צפויה להגדיל את התמריץ של בעלי האינטרס להשתמש בגורמים שאינם מוסדרים ולפגוע שלא לצורך בעיסוקם הלגיטימי של השדלנים הרשומים . על המגבלות המוטלות על השדלנים לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד : חופש העיסוק . כאמור , שדלנות היא עיסוק לגיטימי ויש בה פוטנציאל לתרומה חיובית להליכי החקיקה בכנסת ולקבלת ההחלטות במינהל הציבורי . לכן העוסקים בשדלנות זוכים להגנתו של חוק יסוד : חופש העיסוק . לאור זה יש לבחון אם כל מגבלה המוטלת על עיסוקם של השדלנים עומדת בתנאיה של פסקת ההגבלה שבחוק היסוד . אנו סבורים שכלל הצעותינו 5 סעיף 4 לחוק יסוד : חופש העיסוק קובע כי " אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל , שנועד לתכלית ראויה , ובמידה שאינה עולה על הנדרש , או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו " .
|
|