תקציר

עמוד:10

תמריצים כיצד יובטח שיעדי הגיוס השאפתניים שהוצגו לעיל יושגו הלכה למעשה ? שאלה זו חשובה במיוחד לנוכח העובדה שההסדר הקודם , חוק טל , הוכרז כבטל משום שכשל בהשגת תכליתו להביא לגיוס חרדים בשיעור מתקבל על הדעת . המתווה המוצע דוחה שימוש בדין הפלילי או כפייה אישית של גיוס ומותיר בכך בידי כל צעיר חרדי את ההחלטה אם להתגייס אם לאו . אנו ממליצים על שיטה זו משום ששימוש בכלים פליליים לא ישיג את הגדלת הגיוס , ובוודאי שאינו עולה בקנה אחד עם מתווה מאחה . ברם המתווה שאנו מציעים קובע שורה של תמריצים כלכליים חיוביים ( במקרה של עמידה ביעדים ) ושליליים ( במקרה של אי – עמידה בהם ) . המנופים הכלכליים — שהם רבי עוצמה — יופעלו כלפי הפרט , כלפי המוסד שבו הוא לומד וכלפי הקהילה החרדית כולה . פעולתם המשולבת עתידה להוביל למימוש יעדי הגיוס . הנה הפירוט : תמריצים מוסדיים וקהילתיים מוצע לקבוע שיתקיים קשר בין תקציבי ה " כוללים " ובין העמידה או האי – עמידה ביעדי הגיוס . יעד הגיוס יימדד בכל שנתון עם הגיעו לגיל . 22 הבדיקה תיעשה הן ברמה הקהילתית ( האם כל בני השנתון עמדו ביעד הגיוס ) הן ברמה המוסדית ( האם בני השנתון הלומדים באותו ה " כולל " התגייסו על פי היעד השנתי ) . על פי תוצאות הבדיקה ייקבעו הקצבאות שמשרד החינוך מעביר לכל אחד מהאברכים ( כיום 828 ש " ח לחודש לאברך 1 = נקודה ) . לא למותר לציין כי שיטת התקצוב של לומדי התורה תישאר כשהייתה , קרי — שוויה ההתחלתי של נקודה ייגזר מדי שנה מתקציב קבוע מראש , במתווה יורד , שיתחלק בין מספר הלומדים . הטבלה שלהלן מציגה את תוצאות הבדיקה הכפולה ( קהילתית ומוסדית ) .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר