|
|
עמוד:6
איננו ערך מוחלט . כנגדו יש לשקול עקרונות אחרים . מהם העקרונות האלה בהקשר הנידון כאן ? הראשון הוא לימוד תורה . ללימוד תורה יש חשיבות לאומית , והוא תורם למימוש זהותה הייחודית של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי . בשביל החרדים יש לו גם ערך סגולי ייחודי שמגדיר את הווייתם . ואולם גם לימוד תורה איננו ערך מוחלט . הכרח הוא אפוא לאזן בין שתי האידאות ולחתור אגב זה לערך נוסף — סולידריות בין חלקי החברה הישראלית . המתווה המוצע מכיר בכך שהפתרון צריך לכבד את הרגישויות של כלל חלקי האוכלוסייה ושצו השעה הוא איפוק הדדי . ברור גם ששיתוף בנשיאה בנטל מחייב הזדהות הדדית מינימלית , שבהיעדרה השירות הצבאי יהיה עקר . החשש האמיתי של ההנהגה החרדית הוא מפני שחיקה של הזהות החרדית של אנשים צעירים בזמן השירות הצבאי . אנו סבורים כי חברה ליברלית אמורה לאפשר לתרבויות משנה לפרוח בתוכה , ולכן יש להבטיח את שימור הזהות של הצעירים החרדים כך שכל מי שנכנס לצבא כחרדי גם יצא ממנו כחרדי . זאת ועוד : שיתוף החרדים במעגל העבודה הוא אינטרס לאומי והכרח קיומי הן לחרדים הן לחברה הישראלית כולה . על ההסדר להשיג את התכלית הזאת מתוך שהוא מתחשב בשיקולי עלות – תועלת לאומית לטווח ארוך . ההסדר המוצע על פי ההסדר המוצע , הצעירים החרדים יוכלו לדחות את גיוסם עד לגיל . 22 בהגיעם לגיל 22 יתגייסו שני שלישים מהם ( למעלה מ – 5 , 000 איש מדי שנה ) לשירות בצה " ל ( ולא לשירות אזרחי ) . יעד גיוס זה יושג בתוך שש שנים , במהלך מדורג . משך שירותם הצבאי יהיה 24 - 18 חודשים , בהתאם לתפקידם . לאחר מכן הם ישרתו במילואים , כמו עמיתיהם הלא חרדים . עם זה הצבא יעודד את גיוסם של צעירים חרדים בני 18 שיהיו מעוניינים בכך ליחידות קרביות ותיפתחנה ישיבות הסדר חרדיות קרביות . גיוסם של השליש הנותרים יידחה גם מעבר לגיל , 22 ובלבד שיקדישו את כל זמנם ללימוד תורה , עד לגיל , 28 שלאחריו יקבלו פטור מחובת השירות . יעדי הגיוס מוצגים להלן .
|
|