א. הלשון העברית - אם הלשונות?

עמוד:4

הרעיון שהעברית ה > יתה הראשונה מן הלשונות שבה דיברו כל כני האדם מן הבריאה עד דור הפלגה , ושרק בדור זה נפרדה ללשונות רבות ונשארה נחלתם של בני ישראל בלבד , נקוט היה , כפי שאמרנו , בידי חכמי ישראל בזמן התלמוד ובימי הביניים ( למעט הרמב " ן ) . הוא נתקבל על אבות הכנסייה הנוצרית ועל חכמי אירופה עד סוף המאה השבע עשרה ; הוא אף הוליד ספרים לא מעטים אשר השתדלו לציין את קווי הדמיון שבין העברית לשפות אירופה השונות , וכאלה ממשיכים להופיע מדי פעם בפעם עד עצם ימינו ( שטרן ן פרו , עמי . « 9 הרע > ון הזה מצא את מקומו גם בהשקפותיו של דאנטת אליגיירי , גדול משוררי איטליה ומגדולי משוררי העולם ( , ( 1321 - 1265 ולא יהיה נטול עניין להביא כאן את דבריו . הוא מאריך כנושא זה כראשית ספרו De vulgari = ) eloquentia על אודות הלשון הוולגרית ) , הכתוב לטינית , אשר עוסק בתכונות האיטלקית , אחת הלשונות הוולגריות , כלומר המדוברות בפי העם , שהתפתחו מן הלטינית . וכן הוא קובע : צורת דיבור מסוימת נבראה על ידי אלוהים עם הנשמה הראשונה < ... > ובצורה זו השתמש אדם וכל צאצאיו עד הבניין של מגדל בבל , שפירושו מגדל הבלבול . צורת דיבור זו ירשו בני עבר , אשר נקראו ממנו עברים , < - .. > הלשון העברית הייתה אפוא זן אשר נוצרה בשפתיים של ראשון המדברים גדה וולגארי אלוקונטיה , ספר א , פרק m והנה כיצד נכנה המגדל , > כיצד נבדלו הלשונות , האדם , כיוון ששכח את המהלומות הראשונות > הגירוש מגן עדן , המבול < או שלא שם אליהן לכ ז וכיוון שהסיט את עיניו מן המכות אשר סימניהן עדיין שרדו , בא ללקות פעם שלישית מחמת שאיפתו האווילית והגאוותנית ן אמר אפוא בלבו אדם זה , שאינו ניתן לתיקון , בכוח השכנוע של נמרוד , להתגבר במעשיו לא רק על הטבע , אלא גם על > וצר הטבע , הוא האלוהים { והתחיל לבנות מגדל בשנער , שנקרא אחר כך בבל , כלומר בלבול , שבאמצעותו קיווה לעלות לשמים , כי היה בכוונתו , הטיפש , לא רק להשתוות לקונו , אלא גם לגבור עליו . ( < ... כמעט כל בגי הדור באו להשתתף במפעל מרושע , m אחדים היו מצווים , אחדים היו אדריכלים , אחדים מקימים את הקירות , אחדים מיישרים אותם , אחדים מותחים את החבלים , אחדים חוצבים אבנים , אחדים מסיעים אותן ביבשה ואחדים בים . כדרך זז היו קבוצות שונות עוסקות במעשים שונים , עד שלפתע הוממו מן השמים בבלבול כזה , שבמקום שישרתו כולם את המפעל בשפה

האקדמיה ללשון העברית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר