א. הלשון העברית - אם הלשונות?

עמוד:2

עבר ] , אמכם באור כשדים דיבר אברהם ארמית , כי הארמית הייתה שפת הכשדים , אולם העברית הייתה לו לשון מיוחדת במעלה , לשון הקודש , והארמית - לשון חול ( הכוזרי , ב , סח - עמי פו ) , כנגד דעה מקובלת וו תפס הרמב " ן עמדה עצמאית לחלוטין ( ראה מורשת , עמ ' קצד ) . בפירושו לתורה כסוף פרשת נח הוא טוען שאבותיו של אברהם אבינו לא נולדו בארץ כשדים אלא בארס , ובארץ ארם נולדו אברהם ונחור אחיו , י אחר כך השאיר תרח אביהם את כחור כעיר דורן , והלך עם אברהם לאור כשדים , רשם הוליד את בנו הקטן הרן . לדעת הרמב " ן דיברו הכשדים ארמית , וכן דיבר אברהם , כפי שסבר אף הכוזרי , אלא שהכוזרי אוסר שהוא דיבר אף עברית , ולא כן הרסב " ן . כאשר נמלט אברהם מרדיפת מלך הכשדים , ביקש ללכת לארץ כנען , במיוחד כדי להגיע לארץ שלשונה שתה מלשון הכשדים , אלא שבדרך התעכב בע > ר הרן . ווה לשון הרמב " ן : כי מעת הוציאו אותו > את אברהם < מאור כשדים היה הרצון לפניו יתעלה שיגדלנו ויתן לו את הארץ ההיא > ארץ כנען < , ותרח אביו ואברהם היה בלבם מן חיום ההיא שניצל > מכבשן האש < שילכו אל ארץ כנען להתרחק מארץ כשדים מפחד המלך , כי חרן קרוב להם > לארץ כשדים , < ועם אחד ושפה אחת לכולם , כי לשון ארמית לשניהם > לארם ולכשדים < , ורצו ללכת אל עם אשר לא ישמע לשונו המלך ההוא ועמו . וזהו טעם ' ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרף ( ברי יא , לא ) , אשר שם משפחותיהם ואבותיהם מעולם , וישבו ביניהם ונתעכבו שם ימים רבים . ושם נצטוה אברהם לעשות מה שעלה בדעתו , ללכת ארצה כנען ( הרמב " ן , בראשית יא , כח - עמ ' עג ) . מכאן יתבררו דברי הרמב " ן שבמקום אחר , כאשר אמר יוסף לאחיו '' והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם " ( בראשית מה , יב ) , אומר רש " י { על פי בראשית רבה צג , ו עמ 1161 1 ) " כי פי המדבר אליכם - בלשון הקודש " , וכן מבאר ראב " ע " שהית מדבר בלשונם עמם בלא מליץ - ' 1 וכבר תרגם אונקלוס " ארי בלישנכון אנא ממליל עמכוף ' , על אלה אומר תרמב " ן : ויתכן שאמר להם כך לאמתלא ולפיוס , כי איננה ראיה שידבר ארס אחד במצרים בלשון הקודש , כי על דעתי הוא שפת כנען נכי אברהם לא הביא 1 מאור כשדים ומחיו כי ארמית היא , והגל הזה עד , ואיננו לשון איש אחד לבד אבל הוא לשון כנען ] , ורבים במצרים יודעים אותו כל קרוב הוא , ואף כי המושל , שדרך המלכים והמושלים לדעת הלשונות ( שס , בראשית מה , יב - עמי רמב ) .

האקדמיה ללשון העברית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר