|
|
עמוד:
לא היה חשוף לעדכונים מסווגים . המהפך בהשקפותיו הפוליטיות עורר תהיות . בר ניצל את מעמדו כיועץ במשרד הביטחון כדי ליצור רושם שהוא עומד בקשר הדוק עם דוד בן גוריון ונמנה על חוג מקורביו ויועציו . רבים רחשו לו אמון והתייעצו עמו . בסוף שנות ה 50 - החל בר לטפח קשרים טובים באירופה , וביקר בין היתר בגרמניה , בצרפת ובבריטניה . באחד מביקוריו בגרמניה נפגש עם ראש המודיעין הגרמני גנרל גהלן , חרף איסור מפורש של הממונה על שירותי הביטחון דאז איסר הראל . כשנודע להראל על קיום הפגישה גברו החשדות שהיו לו מאז ומתמיד כלפי בר . חשדותיו אלה לא אפשרו את פסילת בר מהתפקיד שמילא במשרד הביטחון . השב ” כ החל לעקוב אחרי בר ולפקח על צעדיו , אך לא השיג הוכחות חותכות . בינואר 1961 הובחן בפעילות חשאית של ולדימיר סוקולוב , איש מודיעין סובייטי , בתל אביב . מעקב יומיומי שהוטל עליו הביא לחשיפת פגישתו ב 29 - במרץ 1961 עם אלמוני בצפון העיר . העיקוב אחר האלמוני הוביל לדירתו של בר . למחרת נצפה בר בפגישה נוספת עם סוקולוב , שבה העביר לו מסמכים שונים . באותו הלילה נחקר בר ובביתו נערך חיפוש מדוקדק , שם נמצאו מסמכים מסווגים , בעיקר על מלחמת העצמאות . בר נעצר . מהחקירה עלה כי תהליך גיוסו של בר על ידי הסובייטים החל כבר ב . 1956 - בר הכיר אז , בביתו של עיתונאי ישראלי , את נציג סוכנות הידיעות הסובייטי “ טאס ” סרגיי לוסייב , איש מודיעין מזוהה . לוסייב העלה בפני בר מספר מצוקות בעבודתו העיתונאית : מחסור במקורות מידע , השמצת ברה ”מ בעיתונות הישראלית וחוסר נכונות מצד ישראל להסביר לסובייטים את נקודת הראות שלה . בכך הזמין לוסייב את בר להיכנס לתפקיד “ המסביר הישראלי ” , ונקבעו ביניהם פגישות חוזרות . בר סיפר על היכרות זו לדרגים הבכירים במשרד הביטחון , כולל איסר הראל , שהזהיר אותו כי הסובייטי הוא איש מודיעין וכי כוונותיו אינן תמימות . חרף האזהרות המשיך בר להיפגש עם לוסייב . האחרון ערך לו היכרות עם איש המודיעין הסובייטי ולדימיר סוקולוב , שבינואר 1958 החל להפעיל את בר כסוכן לכל דבר . בן גוריון הגיע לפתיחה - בר כבר היה במעצר בעת כהונתו של דוד בן גוריון כראש הממשלה ושר הביטחון , בשלהי , 1959 מונה בר לראש הקתדרה להיסטוריה צבאית . בר הקים את הקתדרה באוניברסיטת תל אביב כתנאי למתן מעמד של אוניברסיטה למוסד זה . בטקס הפתיחה נכחו בן גוריון , שמעון פרס והרמטכ ” ל חיים לסקוב . זמן קצר לאחר מכן פנה בר לבן גוריון , לקבלת אישור רשמי למחקרו על מלחמת העצמאות . ב 14 - בספטמבר 1960 הוא ענה לבר : “ עליי לבקש סליחתך שהשתהיתי זמן כה רב בתשובתי למכתבך מ . 12 . 8 . 1960 - אני מקבל הצעתך , וענף ההיסטוריה במטכ ”ל יעמיד לרשותך החומר שברשותו . איני יכול להבטיח לך הקואופרציה של יגאל ידין , יוסף טבנקין ושלמה שמיר . אני מניח כי יצחק רבין ודוד שאלתיאל ייענו לך , אבל לא הספקתי לשאול אותם , ולכן עדיין איני מקבל על עצמי האחריות על השתתפותם . בברכת חברים , דוד בן גוריון ” . במהלך 1960 המשיך בר לעבוד באופן הדוק עם צה ” ל וענף היסטוריה . לפרויקט שהוביל , להקמת הספרייה לספרות צבאית על שם האלוף אסף שמחוני באוניברסיטת ת ”א ( במסגרת הספרייה המרכזית שם ) . בטקס פתיחת ספרייה זו , באוקטובר , 1961 נכח בן גוריון , כשבר כבר היה עצור ועמד למשפט . דרישותיו של סוקולוב מבר החלו להיות תקיפות ומאיימות . הוא דרש מידע על הפוטנציאל הגרעיני של ישראל . בחקירתו טען בר כי בשלב זה הוא החל להרהר במהות הקשר עם הסובייטים , שהחל , לטענתו , על רקע פוליטי והפך ל ” עבודת סוכן ממש ” . לדבריו הוא שקל לפנות לשב ” כ , אך פחד לאור יחסו העוין של הראל אליו . בתגובה ללחץ של המפעיל הסובייטי , הסגיר בר לידיו תוכניות של בסיס אמריקאי שבנתה “ סולל בונה ” בטורקיה . בעקבות פרסום מעצרו של בר , עזב סוקולוב את הארץ . בחקירתו טען בר כי פעל מתוך כוונה לשנות את האוריינטציה הסובייטית במזרח התיכון לטובת ישראל . הוא הורשע ונידון ל 10 - שנות מאסר . בעקבות ערעורו לבית המשפט העליון , הוחמר עונשו ל 15 - שנות מאסר . בגין פותח חזית נגד בר ב 5 - בדצמבר , 1962 לאחר היוודע תוצאות ערעורו של בר , דרש חבר הכנסת מנחם בגין להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת הנזק שגרם בר לביטחון ישראל . בדרישתו הסתמך בגין על ציטוטים מפסק דין בית המשפט העליון : “ בר היה איש אמונם של כל בעלי הסודות הצבאיים והביטחוניים ” ועוד “ מסר ידיעות סודיותביותר ” ו ” ישביןהדבריםשנתגלו בהליכיםהנוכחיים , כדילסמר את השערות . ואיש איננו יכול לדעת מה בגדר סכנה ומה כבר בגדר אסון ” . בנאומו זהשלבגיןבכנסתישענייןמיוחדלימינו . עלפיציטטה נוספתשלבגין מפסק דין העליון , “ משהוכח כי המערער הוזהר מפורשות על ידי אנשי שירות הביטחון , שהאדם שאתו הוא מקיים מגע הוא סוכן זר , ויש להפסיק כל מגע עמו , והמערער בחר בדעה צלולה ומיושבת ומתוך שיקולים שלו להוסיף מגע ולמסור ידיעות ” . כל חברי הכנסת זוכרים כי חבר הכנסת קושניר שאל , בקשר עם משפטו של אהרן כהן , למה לא הזהירוהו ? ושר המשפטים השיב ממקומו : לא צריך להזהיר ; צריך לתפוס . הנה כי כן יש ומזהירים , ויש ואין מזהירים . העליון קבע שבר הוזהר מפורשות , שהאיש שאתו הוא מקיים מגע הוא סוכן זר ; והוא המשיך במגע עמו , ועל כן הורשע במסירת ידיעות סודיות . בתגובה ללחץ של המפעיל הסובייטי , הסגיר בר לידיו תוכניות של בסיס אמריקאי שבנתה " סולל בונה " בטורקיה . בעקבות פרסום מעצרו של בר , עזב סוקולוב את הארץ . בחקירתו טען בר כי פעל מתוך כוונה לשנות את האוריינטציה הסובייטית במזרח התיכון לטובת ישראל מספריו של ישראל בר . בן גוריון התעקש שלא ידע סודות
|
|