המודיעין הישראלי: מהמחתרת ועד לצבא סדיר

עמוד:

באמצעים המוגבלים שלרשותו . לשם כך תוחקרו לוחמים שפעלו בגזרה ונערכו תצפיות . לקראת תחילת המבצע הועמד לרשותו גם מטוס קל , שבאמצעותו בוצעו סיורי אוויר וצילומים . במהלך המבצע חל שיפור במודיעין שהגיע לחטיבה , בשל המודיעין שהגיע מהיחידות הלוחמות . ידיעות נאספו גם במהלך סיורים אלימים , תצפיות ודיווחי מפקדים . במהלך הקרבות הופקו ידיעות משבויים שנתפסו , ותורגמו מסמכים של האויב שנפלו בידי הכוחות הלוחמים . מסמכים חשובים וידיעות האזנה , שנאספו על ידי הש " י , לא היו רלבנטיים לשלב התכנון , אולם במהלך הקרבות נקלטו שיחות טלפוניות ושידורי אלחוט שתרמו להשלמת התמונה המודיעינית . עד מאי 1948 הגבירו הבריטים את הכנותיהם ליציאה מארץ ישראל . המתח לקראת המאבק הצפוי נגד הערבים הלך וגבר . האינטנסיביות הגוברת של הפעילות המדינית סביב המלחמה ולוח הזמנים המואץ של הפינוי הבריטי הציבו בפני גופי המודיעין בעיות שלא התנסו בהן עד כה . ריבוי המטלות האיסופיות והדחיפות שבהזרמת חומר , כדי שיוכל להועיל בקבלת החלטות וישמש לתכנון מבצעים דוגמת תוכנית ד ' , חייבו שינויים בפעילות , בסדרי העדיפות , במבנה ובשיטות העבודה . ניתוק ירושלים מהשפלה וקשיי התחבורה בשאר חלקי הארץ הגבירו את בעיית זרימת המידע המודיעיני ואת היכולת להיעזר בו לקבלת החלטות בדרגים השונים . בהעדר מנגנון מודיעיני מסודר לעיבוד ידיעות , היו הערכות המצב של המפקדים , ברמות השונות , אינטואיטיביות . אלה התבססו לעתים על ידיעות בודדות מוטעות , ולפעמים כבר לא מעודכנות . מקצת משיטות הפעולה שעליהן היו אמונים הש " י , האגף הערבי ומטה ה " הגנה " , נתגלו , בחלק זה של המלחמה , לא מתאימות . הפעלת מסתערבים הפכה מסוכנת וחייבה מיומנות גבוהה . הבריחה הגוברת של הערבים מעריהם , אכיפת החרם הכלכלי ההדדי והרגישות הגוברת של הערבים לביטחונם גרמו לאובדן מקורות אנושיים . נגישותם החלקית של האחרים ובורותם בענייני צבא הייתה נקודת תורפה בולטת במערך האיסוף . קהילת המודיעין , שהייתה שקועה בלחימה נגד הפלסטינים ו " צבא ההצלה" של הליגה הערבית ובמעקב אחר הפינוי הבריטי , איחרה לעמוד על היערכות הצבאות הערביים לפלישה . הכישלון נבע מהיעדרו של גוף שעיסוקו בעיבוד החומר המודיעיני ובהערכה המבוססת עליו . כמו כן לא הייתה תשתית של הקמת המדינה ופלישת צבאות ערב ב 15 - במאי , והמערכות הצבאיות שבאו בעקבותיה , הוכיחו את חוסר יכולתם של גורמי המודיעין של המדינה שבדרך להתמודד עם הנסיבות החדשות . אלה לא פרסו בזמן מערכות מודיעין נגד האויבים החדשים , ולא התאימו עצמם לאופי המלחמה השונה ידע בסיסי לגבי הצבאות הערביים שתכננו את הפלישה . ככל שהתקרבה השעה להילחם בצבאות סדירים , התברר שחלק גדול יותר מהמידע יגיע מהכוחות הלוחמים בשטח , שיפעילו לשם כך את מודיעין השדה ואת האיסוף הקרבי . החששותמפניפלישהשלצבאותערבעםסיום המנדט , הביאו להכשרהולבניין כוח מהיר של יחידות נוספות . מערך המודיעין במפקדות גדל בהתאם . קמ "ני חטיבות וגדודים מונו לאחר הכשרה קצרה , מתוך מפקדי הכוח הלוחם או מתוך המאגר המצומצם שפעל כבר קודם . בתקופה זו בוצעו שינויים ארגוניים של מחלקת המודיעין החטיבתית והגדודית . מעמד המודיעין , ובראשו קצין המודיעין החטיבתי , השתפר כל העת בצורה משמעותית . עם זאת , גם כשהיה ברור כי צבאות ערב נערכים לפלוש לשטחי ארץ ישראל לאחר הפינוי הבריטי , תמונת המודיעין לא הייתה ברורה דיה . שבוע לפני הפלישה לא עמדו לרשות המטכ " ל נתונים סדורים על האויב , כוחו , אמצעי הלחימה שברשותו ותוכניותיו . המעקב אחר צבאות ערב היה עדיין בחיתוליו . הקמת המדינה ופלישת צבאות ערב ב 15 - במאי , והמערכות הצבאיות שבאו בעקבותיה , הוכיחו את חוסר יכולתם של גורמי המודיעין של המדינה שבדרך להתמודד עם הנסיבות החדשות . אלה לא פרסו בזמן מערכות מודיעין נגד האויבים החדשים , ולא התאימו עצמם לאופי המלחמה השונה . כוחות האויב הפולשים חדרו לשטחי ארץ ישראל במספר חזיתות . הידיעות שהזרים הש " י בנושאי הפלישה לקו בחסר , ולא התאימו לצורכי הכוחות המגינים . במשך כמה שבועות לא היה למנהיגות הישראלית שום מידע על מדינות ערב או על כוונותיה של בריטניה . בישראל גם לא ידעו דבר על היכולות של צבאות ערב ועל תנועותיהם .. המידע היה דליל והפרשנות ברובה מוטעית . רק לקראת סוף מאי 1948 החלו להגיע ידיעות אמינות יותר על אודות הצבאות הפולשים , אלא שאז היו כבר קרבות הבלימה הקשים בעיצומם . הצלחות כוח המגן היו חלקיות בלבד . סדרה של התקפות נגד חטיבתיות , בניסיונות לבלום היאחזותם של צבאות ערב בשטחי מפתח כמו מרחב לטרון , איסדוד וג ' נין , כשלה לא מעט בשל מידע מודיעיני שלא הגיע לכוח או התעכב . קרבות אלה הוכיחו כי הש " י לא היה ערוך לכסות פעילות של צבא סדיר , ולא התאים עצמו לקצב הלחימה ולמודיעין הנדרש ללחימה בכוחות צבא של ממש . עם זאת , כוחות האויב נבלמו לאחר הישגיים חלקיים , כבר בשלבים הראשונים של התקדמותם , מול הכוחות המגינים . הנסיבות חייבו שינויים מפליגים במבנה קהילת המודיעין ובדרכי עבודתה . בן גוריון החליט לבצע את הרפורמות הדרושות לארגון קהילת המודיעין . כבר בתחילת יוני 1948 הוא סיכם את המבנה העתידי של קהילת המודיעין . ההצעה קבעה כי את מקומם של הש " י והמחלקה המדינית בסוכנות יתפסו שלושה גופים חדשים : המודיעין הצבאי של המטכ " ל . שירות מודיעין פנים , שיפעל נגד חתרנות מבית . מודיעין פוליטי ואיסוף מידע מחו " ל . תהליך ההחלפה בוצע בהדרגה במהלך יולי . במקביל הורה בן גוריון על הקמת שירות המודיעין הצבאי החדש , שירש חלק מהתיקים , התיעוד והאינדקסים של קודמיו . הקמת שירות המודיעין ציינה את ראשיתו של המודיעין הצבאי הישראלי . חרף היותו אחד השירותים האחרונים שהוקמו בצה " ל בתקופת המלחמה , הוא הספיק לתרום תרומות חשובות לניצחונות במבצעיה האחרונים ולהתמודדות המדינית בעקבותיהם - במהלך המשא ומתן על הסכמי שביתת הנשק . הערות למאמר ראו בגיליון האינטרנטי

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר