“ידיעת הזהב“ וההתקפה המצרית שלא הייתה

עמוד:

ההתערבות של נאצר משנה את פני המלחמה העברת החששות מפני התקפה מצרית קרובה מישראל לארה ” ב הייתה צעד נכון . המהלך עשה את שלו , וגרם לביטול ההוראה שנתן עאמר לחיל האוויר לתקוף ב 27 - במאי . כאן הגיעה התערבות מפתיעה מצד נשיא מצרים , גמאל עבד אל - נאצר . נראה שעאמר נתן את הוראתו למפקד חיל האוויר בלי ליידע את נאצר . על פי המקורות המצריים , קיימות לפחות שתי גרסאות באשר למה שקרה בעניין . הראשונה , של הרמטכ ” ל דאז , פריק אוול פאוזי , הכותב בספרו כי נאצר נטל חלק במפגש של המפקדה הכללית של הכוחות המזוינים , שהתקיימה ב 25 - במאי , בראשות סגנו עאמר . בפגישה זו , לפי פאוזי , דן עאמר בהכנות ההתקפיות של הצבא המצרי נגד ישראל . לאחר שהפגישה הסתיימה נערכה פגישה נפרדת בין נאצר לעאמר , שלא בנוכחות האחרים . לאחר שזו הסתיימה , כעבור מחצית השעה , יצא עאמר מחדרו והורה על ביטול הוראתו לתקיפה אווירית . לפי פאוזי , נראה היה שעאמר השתכנע מטיעוניו המדיניים של נאצר בפגישה האישית ביניהם . נראה כי צעד זה של נאצר ננקט בעקבות מברק דחוף שהגיע לקהיר זמן מה לפני כן מהשגריר המצרי בארה ” ב , המביע את דאגת ארה ”ב מהידיעות הוודאיות שהגיעו לישראל על כוונת מצרים לתקוף אותה ב 27 - במאי . לנאצר התברר כי המידע שבידי ישראל הוא נכון , וכי הוא עצמו לא ידע על ההוראה לבצע התקפה זו . הגרסה האחרת היא של העיתונאי חסנין הייכל , הכותב בספרו “ ההתפוצצות” ( אל - אנפיג ’ אר ) כי מוקדם בבוקר 27 במאי נפגשו נאצר ועאמר . נאצר רצה להעיר לעאמר הערות על הדיון שהתקיים ביום הקודם , שבו נכח . נאצר שם לב באותה ישיבה כי עאמר מדבר בגלוי על המכה הראשונה ועל מי שינחית אותה , ועל המכה השנייה ומי שיספוג אותה . לפי הייכל , נאצר לא היה משוכנע שמהלך כזה יהיה לטובת מצרים , במיוחד כי כבר יזמה שני מהלכים חשובים להרתיע את ישראל – העברת הכוחות לסיני וסגירת מפרץ עקבה / אילת . אם מצרים תנחית ראשונה מהלומה על ישראל , יהיה ברור לכולם שהיא תוכננה מראש . מאחר ונאצר חשש מהסתבכות במלחמה עם ארה ” ב , הוא אמר לעאמר ( לפי הייכל ) , שכל צעד נוסף מצד מצרים ייתן לארה ”ב ולישראל את ההזדמנות שהם מבקשים להכות במצרים . לכן , מהלך כזה אינו לטובת מצרים . נאצר אמר לעאמר באותה פגישה כי בכוונתו לנהל את המשבר כך שמצרים תצא ממנו בשלום ושלא תפרוץ מלחמה , ולכן דיבורים על הנחתת מכה ראשונה אינם אחראיים . לפי גרסה זו , התייחס נאצר למה ששמע בפגישה שבה נכח ביום הקודם לגבי התוכניות ההתקפיות , ומאחר ולא רצה , ככל הנראה , להעמיד את עאמר במבוכה מול הפיקוד המצרי הבכיר - הורה לו בפגישתם לבטל את הוראותיו לביצוע התוכניות ההתקפיות . עאמר , שלא השתכנע לגמרי לפי הייכל , אמר בסוף הפגישה כי ההוראה תבוצע . ואכן , חרף היסוסיו , ביטל עאמר את ההוראה . למרות אי הדיוקים בתאריכים בשתי הגרסאות האלה , ברור שעאמר נתן את ההוראה למפקד חיל האוויר מבלי שנאצר ידע על כך , וכשנודע לו , הוא הורה לבטלה מייד . בחיל האוויר המצרי התאכזבו מביטול המבצע , שחיכו לו . מפקד הפיקוד המזרחי של חיל האוויר , לואא ’ אל - דע ’ ידי , כותב בזיכרונותיו כי “ לא עברו עשר דקות מקבלת הפקודה לבצע את תוכנית ‘ פהד , ’ 1 והנה הגיעה פקודה אחרת המבטלת את התקיפה ” . לפי עדותו , הודיע לו מפקד חיל האוויר , מחמד צדקי מחמוד , בשעה 01 : 00 בליל ה 27 - 26 - במאי לבצע את המבצע ולתקוף באור ראשון ; ולאחר עשר דקות קיבל הוראה הפוכה . בעת פגישת נאצר עם טייסי חיל האוויר המצרי בבסיס אבו צוויר , ניסו אלה ללחוץ עליו להנחית את המהלומה הראשונה על ישראל , מאחר שממילא משמעותה של סגירת המצרים בפני השיט הישראלי במפרץ אילת / עקבה הייתה הכרזת מלחמה על ישראל . נאצר דחה ניסיונות אלה בטענה כי המשבר הוא מדיני , ויבוא על פתרונו בדרך מדינית . הוראה דומה יצאה גם לכוחות היבשה שהיו ערוכים בסיני , להפסיק את כל ההכנות לקראת ביצוע מהלך התקפי כלשהו נגד ישראל . המעצמות מתערבות בנעשה מאחורי החלטתו של נאצר לבטל את ההתקפה המתוכננת עמדה , כך עולה , התערבותן המהירה של שתי המעצמות , ארה ” ב וברה ” מ . אלה פעלו במהירות כדי למנוע מהלך מצרי זה , שלראייתן היה מסוכן . בעקבות המסרים והמידע שהעבירו אבא אבן והשגריר הרמן למחלקת המדינה האמריקאית , זומן השגריר המצרי בוושינגטון , מוסטפא כאמל , לפגישה דחופה עם תת מזכיר המדינה , יוג ’ ין רוסטואו . הפגישה נערכה בערב 25 במאי , ובה אמר רוסטואו כי אבן הציג בפני שר החוץ דין ראסק את המברק הבהול מממשלתו , ובו מידע כי למחרת ( קרי 26 במאי ) יפתחו מצרים וסוריה בהתקפת פתע על ישראל . האמריקאים ביקשו מממשלת מצרים , באמצעות השגריר , להימנע מפעולה צבאית התקפית , וציינו כי הם יפעלו למנוע מישראל לעשות כן . השגריר כתב כי פנייה זו אל מצרים היא בהוראת הנשיא ג ’ ונסון עצמו . מברק השגריר הגיע לידי נאצר לפני הצהריים של ה 26 - במאי . נאצר הבין היטב מה עומד מאחורי הפנייה הבהולה . עוד קודם לכן הוא הורה לעאמר לבטל את ההוראות לצבא לפתוח בהתקפה על ישראל . באותו שלב הוא התעניין כיצד דלפה הידיעה לידי הישראלים - האם היא דווחה להם על ידי מקור כלשהו , או שהם הצליחו לקלוט מברקים מוצפנים של הצבא המצרי ולפענחם . נאצר השתכנע כי מדובר באפשרות השנייה , וכי לישראל יש יכולת לדעת על הכוונות והתכניות נראה כי צעד זה של נאצר ננקט בעקבות מברק דחוף שהגיע לקהיר זמן מה לפני כן מהשגריר המצרי בארה " ב , המביע את דאגת ארה " ב מהידיעות הוודאיות שהגיעו לישראל על כוונת מצרים לתקוף אותה ב 27 - במאי . לנאצר התברר כי המידע שבידי ישראל הוא נכון , וכי הוא עצמו לא ידע על ההוראה לבצע התקפה זו האלוף אהרון יריב , ראש אמ " ן באותה תקופה . עמד מאחורי השינוי בהערכת המודיעין בעקבות המידע החדש

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר