|
|
עמוד:
המסמך שחשף את תכנית היערכות כוח משימה עיראקי המודיעין הישראלי הכיר את האיום הערבי שהתגבש מול ישראל בראשית שנות ה 80 - ממזרח . אולם , הנעלם המרכזי בחזית המתהווה היה צבא עיראק . מסמכי שלל מ ” מלחמת שלום הגליל ” אפשרו הצצה לתכנונים לגביו ד ” ר דני אשר | תא ” ל ( מיל ’ ) , לשעבר רמ " ח תו ” ל אויב ( האחרון באמ ” ן מחקר ) מסמכים בשלהי שנות ה 70 - וראשית שנות ה , 80 - לאחר החתימה על הסכם השלום עם מצרים ( 1979 ) ומלחמת לבנון הראשונה ( , ( 1982 הלך והתגבש שוב איום על ישראל ממזרח . חמישה גורמים עיקריים הרכיבו את החזית המזרחית : • צבא סוריה , שזה עתה לחמה ישראל אתו בגזרה המשנית בלבנון . צבא שהמשיך להתעצם ולהתארגן במערכיו בלבנון וברמת הגולן . • צבא ירדן , שהיה פרוס במערכי הגנה מזרחית לירדן . • המחבלים הפלסטינים , שזה עתה הובסו בלבנון . • ארגון הטרור החדש של השיעים בלבנון - חיזבאללה . • צבא עיראק , שהתעצם כחלק ממלחמתו באיראן , אך לא זנח את מטרתו להילחם באויב הישראלי . השהייה של צה ” ל בדרום לבנון אפשרה לו היכרות מקרוב עם ארגוני המחבלים . צבא סוריה - על עוצמתו , מערכיו ותורת הלחימה שלו בשתי חזיתותיו - היה היעד המרכזי של צה ” ל כל אותה עת , וההיכרות עמו הייתה במיטבה . צבא ירדן , שהלחימה הקודמת מולו הייתה במלחמת ששת הימים , היה ערוך במתחמי הגנה בפתחי הצירים , סביב הבירה רבת עמון , כשהוא שומר את עתודות השריון שלו מרוכזות מאחור . מערך המודיעין מול עיראק וצבאה לקה בחסר . פעילותו בחזית מול איראן נחשפה בעיקר בדיווחי התקשורת הגלויה , והפסיפס בעניינו הורכב מקטעי ידיעות , רובן מהעיתונות . היערכות כוחותיו ודרך פעולתו של צבא עיראק , בעיקר כשותף מרכזי אפשרי בחזית המזרחית , היו בגדר נעלם . בימים שקדמו לטכנולוגיית הלוויינים היה המודיעין החזותי ברובו מחוץ לטווח . המרחק הרב ממרחבי השהייה והלחימה בגבול עיראק - איראן , המחסור במשאבים ושיקולים של סדרי עדיפויות יצרו דלות במשאבי מודיעין . הצבא העיראקי , שנבנה והופעל בראשיתו על ידי בריטניה , אימץ במשך שנים אמל ” ח ותורות לחימה שאפיינו את הצבא הבריטי ואת צבאות המערב . הרכש מהגוש הסובייטי , שנמשך מתחילת שנות ה , 60 - חייב לימוד ואימוץ של טכניקות קרביות ואפילו תורות של צבאות הגוש המזרחי . תעלומה אפפה את תורת הלחימה העיראקית ואת דרכי יישומה . ההערכות סביב לה התבססו על השתתפות צבא עיראק במלחמת העצמאות ועל הגעת יחידותיו למרחבי החזית במערכת סיני , במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה שלאחריה . תרומה רבת ערך נמצאה דווקא במסמכי שלל מ ” מלחמת שלום הגליל ” . נבירה בארגזי המסמכים הביאה אותי לאתר מחברות וספרים של חניכים מארגוני המחבלים בקורסים שונים , בעיקר בצבא בריה ” מ וגרורותיה . באחד הארגזים מצאתי מסמכים שהביא עמו קצין פת ” ח שעבר קורס פיקוד ומטה בצבא העיראקי , ובהם תרגילים שעבר בקורס . אחד התרגילים התמקד בלוגיסטיקה ועסק בדרך האספקה של פילאק ( גייס ) שנשלח ככוח משימה עיראקי לצפון ירדן . מהיכרות מוקדמת עם הדרך שבה מתוכננים תרגילים , הבנתי כי החומר מתבסס על רעיון או על משימה אופרטיבית . כרמ ” ח תו ” ל אויב בחטיבת המחקר גייסתי למילואים את סא ” ל שמוליק דורון , שהיה ראש ענף 4 הראשון שעסק בארגוני מחבלים ובטרור פלסטיני , ובהמשך דרכו היה גם סגן נספח צה ” ל בטהראן . שמוליק , קצין מחקר ותיק , מהטובים שבערביסטים ובעל היכרות מוקדמת עם צבא עיראק , הסתער על המשימה . תוך כמה ימים ניתן היה להציג , בהתבסס על התרגיל , מתווה מלא של הנעת כוח משימה עיראקי להשתתפות בלחימה בחזית המזרחית . המתווה כלל בסיסי יציאה , פעילותו של “ אזור התחבורה ” האחראי על התנועות וההיסעים , צירי תנועה , מרכזים לוגיסטיים במערב עיראק וכן שטחי פריסה והיערכות לכוחות , שהיו אמורים לפעול מצפונה של ירדן . במשך שנים סייע התרגיל בפו ” ם 41 העיראקי להערכת דרכי הפעולה של צבא זה אל מול מדינת ישראל , ולהבנתן . בסופו של דבר , במהלך מלחמת המפרץ בשנת , 1991 בחרו העיראקים שלא לשלוח כוחות משימה מערבה לעבר גבול ישראל , והעדיפו לשגר לעברה מטחי טילי קרקע - קרקע . המאמר מתפרסם במקביל גם בכרך ב ' של " מעשה אמ " ן " , היוצא לאור בימים אלה ועוסק בכל תחומי העשייה מערב מלחמת יום הכיפורים ב 1973 - ועד לנסיגה לדרום לבנון ב . 1985 - תוצאת פגיעתו של טיל סקאד בר " ג . בסופו של דבר העיראקים בחרו שלא לשלוח כוחות משימה לעבר גבול ישראל , אלא לשגר טילי קרקע -קרקע
|
|