|
|
עמוד:
והכרת דיסציפלינות שונות מתחום מדעי החברה והרוח . מחקר מסוג זה רלבנטי במיוחד להבנה עמוקה של הכוחות החברתיים הדומיננטיים ושל הכוחות הרעיוניים הנאבקים על דמותו של האובייקט הנחקר . כוחות אלה פועלים לעיצוב תמונת המציאות המדינית , הרעיונית , החברתית - כלכלית והביטחונית של אותו אובייקט . מודיעין שמנהל מחקר בסיסי באמצעות חוקרים מיומנים המשתמשים בכלים הולמים על בסיס מידע מתאים לא יוכל למנוע לגמרי הפתעה אסטרטגית - אבל אולי יוכל להפחית את נזקה . לא תמיד קיימת תמימות דעים בנוגע לחשיבות המחקר הבסיסי בקהילת המודיעין . אף על פי שחסרונו שב ועולה בכל פעם שמתחוללים הפתעה או כישלון - בעיני המודיעין לא ברור בדיוק מהו “ מחקר בסיסי ” . לטענת חלק מחוקרי המודיעין , הדברים החשובים באמת מצויים בחומרים החסויים , והיעד הדחוף ביותר הוא למנוע הפתעות מצביות , או לייצר מודיעין למבצעים . אני מבקשת לחלוק על קביעה זו הואיל ותפקידו של המחקר הבסיסי הוא לא רק לייצר עוד ידע , אלא קודם לכל לתאר מציאות קיימת - ולאחר מכן לייצר הבנה שבאמצעותה הופך קובץ מאורעות בעלי חשיבות מודיעינית , שנראה בעיני החוקר לכאורה אקראי וחסר פשר , למארג תבוני של תהליכי עומק . אלה הופכים את מפת המציאות למאורגנת יותר . כלומר , עוד לפני שהמידע עובר מניפולציה של הבנת המציאות , או יוצר ספקטרום של רעיונות שמתגבשים לכדי התרעה על שינוי - הידע והמידע צריכים לתאר מצב קיים . פשוטו כמשמעו , ללא פרשנויות וללא חיזוי . ולכן מודל זה קודם לכל מודל תיאורי , וככזה משמש הלכה למעשה בסיס לעיבוד המידע . מודל של עומק ורוחב הרציונל של מודל כזה טמון במבנה המיוחד שלו . ממדי “ הרוחב ” של המודל יקבעו שלושה מישורים , שסביר שהמידע המודיעיני שמתקבל נוגע לפחות באחד מהם : המישור הסמנטי , המישור האקטיבי ומישור דעת הקהל . כל מישור כזה יכול להיות מנותח , באותו הקשר , בממדי “ אורך ” : ברמת הפרט ( המנהיג ) ינותחו ההקשרים על ידי תיאוריות מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והפסיכולוגיה ההתנהגותית . ברמת הקבוצה ( החברה ) ינותח המידע בהקשר של תיאוריות סוציולוגיות , תרבותיות והתנהגות ארגונית . ברמת המדינה ייעשה הניתוח על ידי תיאוריות מדיניות , כלכליות וחברתיות , וברמה האזורית והרמה הבין - לאומית תיאוריות מאקרו ומיקרו מתחום היחב ” ל . כך , על ידי שיח מומחים , מתאפשרת ראייה רחבה של נושאים ותהליכים . ממדי הרוחב , כמו ממדי האורך , נדרשים לתיאור בשפת המקור של מושא המחקר ומתוך נגיעה בתוכן בין - תחומי הבקיא בתרבותו ובכל נימי הווייתו . ממדי “ העומק ” יושגו באמצעות בחינת האירועים בפרספקטיבה של זמן , שמתייחסת לעבר לצורך הבנה אפשרית של ההווה . זאת על בסיס השוואתי ובחינה של אפשרויות התפתחות עתידיות . המודל אינו מודל חיזוי , כי אם מודל עיבוד של מידע שעשוי להצביע על עיתוי , כיוון ועוצמה של התהוות מגמה אסטרטגית . מודל IISP ( Information and Identifying Strategic - political Processes ) לעיבוד מידע וזיהוי תהליכים אסטרטגיים - מדיניים :
|
|