|
|
עמוד:
במזרח , היספאניה במערב וסיציליה המורדת בדרום . עתה , משעמדנו על מטרותיו של חניבעל , על תוכניותיו ועל הערכת המצב שבנה , ומשנוכחנו בניצחונותיו המרשימים , לא נותר לנו אלא לתהות : אם פעל בצורה מושכלת כל כך וניצח בקרבות כולם , מדוע נחל תבוסה ? היכן שגה המודיעין שלו ? בראש ובראשונה הייתה הערכת מצב שגויה של חניבעל ביחס ליוונים . דומה כי היכרותו עם התרבות היוונית , לצד הערכות יועציו היוונים , ציירו לעיניו תמונה ורודה יתר על המידה של היוונים באיטליה , ושל המקדונים . עובדה היא , כי הרומאים המרידו את בני בריתם נגדו , וערים יווניות רבות מדרום איטליה עברו לצדו , אך הפכו לאבני ריחיים על צווארו . אלה אילצוהו להציב בהן חיל מצב להגנה , תוך פיצול כוחות – אימתו של כל מצביא . ואכן , קרב קנאי היה הקרב הגדול האחרון שניהל חניבעל על אדמת איטליה . תבוסתו נעוצה גם בחוסר מודעות מספקת לצורך בביטחון שדה . רבים משליחיו נתפסו ומסמכים בידיהם , כולל אלה שנשאו את החוזה בין חניבעל לפיליפ . בכך הובאה הברית בין השניים לידיעת הרומאים . תחום בסיסי נוסף , שבו שגה חניבעל , הוא הערכת מורל האויב כגורם בהערכת המצב הכוללת . בין החוקרים ניטש ויכוח רב שנים – האם מיד אחרי קרב קנאי צריך היה חניבעל לצאת נגד רומא ולכבוש אותה . הערכת המצב שלו חייבה את הכיבוש , אך חניבעל לא נענה לבקשתו של אחד ממפקדי הפרשים , שאמר לו אז : " רק תן פקודה , ותוך חמישה ימים נאכל ארוחת ערב חגיגית על הקפיטול " . חניבעל לא ראה כל אפשרות להגיע לרומא בתוך חמישה ימים , ואף שלרומאים נותרו בשדה רק כוחות מועטים , הוא חש כי כוחותיו לא יעמדו לו בעמידה מול עיר מבוצרת כרומא . מובן כי מדיניות זו תרמה להגברת כושר עמידתה של רומא , לשיקום כוחותיה ולהעלאת המורל הלאומי שלה . מלחמתו של חניבעל הוכרעה בסופו של דבר בצפון אפריקה , לשם הגיעה רומא בקלות , בהיותה מעצמה ימית . כאן טמונה הטעות המכרעת שלו . חניבעל שגה בתפיסת משקלה של עוצמה ימית מול עוצמה יבשתית . במשך 16 שנה נזקפו לזכותו ניצחונות מרשימים בזירה היבשתית , אך משהועתקה המלחמה לצפון אפריקה , בזכות עוצמתה הימית של רומא , לא נותר לו אלא להודות בתבוסתו . אכן , אי אפשר לנהל מלחמה בלא מודיעין . חניבעל אמנם עשה שימוש במודיעין ממקורות שונים , וביסס מודיעין משלו בשימושים מסוימים . אך אותו מודיעין שירת אסטרטגיה מוטעית ומדיניות לקויה . חניבעל לא תפס , מלכתחילה , מה כוחה של רומא באיטליה , ולא הסיר מליבו את השאיפה להכניעה - אף שלא עמד לרשותו אלא צבא קטן , בן 35 אלף חיילים , שרק הלך ופחת במהלך 16 שנות המלחמה . אין ספק , לפיכך , כי הגדרת כישלונו של חניבעל כ " כישלון מודיעיני " – יש בה משום המעטה . יש לראות במלחמה הפונית השנייה נקודת תורפה ומפנה בהיסטוריה העולמית כולה . רבים טוענים כי הייתה זו מלחמה אבודה מראש , ותוצאותיה נקבעו עוד באביב , 218 עת יצא חניבעל מקרתגו . בדיעבד , יש צדק בטענה זו . אולם , בשנת 220 לפני הספירה , כשקיבל חניבעל את הפיקוד לידיו , עמד לרשותו מודיעין ברמה מספקת , והערכת המצב שביצע , להוציא הגורם היווני , הייתה נכונה ; איש לא ראה כל סיבה לפקפק ביכולתו להביס את הרומאים . יפה לענייננו טעותו של הקיסר יוליאנוס . זה יצא לכבוש את מסופוטמיה בציפייה לעשות שימוש ברשת תעלות , שהיו קיימות בימי אירודופוס . מה רבה הייתה הפתעתו , משנתגלתה באזור לנגד עיניו רשת תעלות שונה לחלוטין ... טוענים החוקרים , כי לו הסתמך יוליאנוס על המודיעין , לו שאל בעצת בני אדם ולא בעצת האלים , יש להניח כי היה גורלו מר פחות . תקציר הרצאה מ - 19 בינואר , 1988 עיבד וערך לכתובים רוני כתרי . קרב זאמה היה קרב מכריע , שהתחולל בין צבא קרתגו בפיקודו של חניבעל לבין צבא רומאי . הקרב ניטש ליד זאמה רגיה שבצפון אפריקה והסתיים בניצחון רומאי מכריע
|
|