שירות המודיעין של ברה”מ: 20 השנים הראשונות

עמוד:

וברמת גיס - לפלוגות . משום שלפחות חלק מהתעבורה שנקלטה הוצפן , הוקם ב 1928 - מדור חיבור ( פענוח ) . ב 1930 - הוקם במנהלת המודיעין מדור סיגינט ( נקרא יחידה , ( 5 שבהמשך התרחב למחלקה . תפקידו היה לכוון את ההאזנה ולעבד במרוכז את החומר הנקלט . במקביל הוקמה ב 1931 - מחלקה בראשותו של פבל חרקביץ ’ . בתחילת שנות ה 30 - אוחדו מערכי האזנה והחיבור של שני שירותי המודיעין , הצבאי ושל ה , INO - ליחידה אחת . בראשה עמד גלב בוקיי , שעמד בראש שירותי ההצפנה והחיבור של הנ . ק . ו . ד . סגנו היה ראש שירותי הסיגינט של המודיעין הצבאי , חרקביץ ’ . מטה היחידה שכן במרכז מוסקבה , ויחידות ההאזנה התפרסו בכל מרחבי הגבול של ברה ” מ . אף על פי שהוקמה היחידה המאוחדת , המשיכו הצבא והנ . ק . ו . ד לקיים גופי האזנה עצמאיים משלהם . הצבא המשיך במערך ההאזנה הטקטית והאופרטיבית , והנ . ק . ו . ד המשיך בכך לצורכי ביטחון פנים ואף למודיעין חיובי , כמו חדירה והתקנת אמצעי האזנה בשגרירויות ובנציגויות זרות , בעיקר במוסקבה . בעקבות הארגון מחדש בשני השירותים ב , 1938 - היחידה המשותפת פוצלה הלכה למעשה ; כל שירות שב לפעילות סיגינטית בתחומו . שוחד , סחיטה וגיוס עובדים מקומיים השיטות שנקטו שירותי המודיעין הסובייטיים , ובעיקר , INO להשגת צפנים , קודים ותכתובות מוצפנות היו מגוונות . אלה כללו שוחד , סחיטה וגיוס עובדים מקומיים בשגרירויות השונות , לרבות בשגרירויות בריטניה , יפן , איטליה , איראן וסין . אחת ההצלחות הגדולות של המודיעין הסובייטי הייתה קבלת צופן יפני מפקידי השגרירות היפנית בפראג , ופענוח שדרים דיפלומטיים ואחרים בעזרתו . בין היתר פוענחה התכתבות של נספח צבאי יפני עם המטכ ” ל בטוקיו , ובה הערכות התומכות במלחמה בין יפן לברה ” מ . כמו כן פוענחו דיווחים יפניים שהגיעו מגרמניה ועסקו במו ” מ להקמת הברית נגד הקומינטרן - האיגוד הבינלאומי של המפלגות הקומוניסטיות . נושא ההאזנה היה ערכי במיוחד בגבולה המזרחי של ברה ” מ מול יפן . החל מ 1937 - ניהלה יפן מלחמה עקובה מדם נגד סין , ופרסה כוחותיה מול ברה ” מ במנצ ’ וריה ( היא מנצ ’ וקוו ) . פריסת שני הצבאות השיטות שנקטו שירותי המודיעין , להשגת הסובייטיים,ובעיקר INO צפנים , קודים ותכתובות מוצפנות היו מגוונות . אלה כללו שוחד , סחיטה וגיוס עובדים מקומיים בשגרירויות השונות , לרבות בשגרירויות בריטניה , יפן , איטליה , איראן וסין משני צדי הגבול גרמה למספר היתקלויות בשנים . 1938 - 1935 הגדולה שבהן התרחשה באזור האגם חסן בסוף יולי - מחצית אוגוסט . 1938 לפני התקרית , במהלכה ולאחריה עשו הסובייטים שימוש רב בגורמי האזנה שברשותם . לדברי הסובייטים , המידע ממקורות הסיגינט היווה כשליש מסך המידע המודיעיני על הצבא היפני ; בתחום ההיערכות תרם הסיגינט עד 70 % מהנתונים . גם בגבולות האחרים של ברה ” מ לא נעדרו נושאי ההאזנה האלחוטית והקווית , כמו גם האיכון . החל מ 1939 - ועד פרוץ המלחמה פרסו הסובייטים לאורך גבולותיהם 16 גדודים של מערך OSNAZ ( יחידת כוחות מיוחדים של הנ . ק . ו . ד ) בכפיפות למחלקות מודיעין פיקודיות . בנוסף לכך , היו גורמי OSNAZ בכפיפות מטכ ” לית . סביר שפעילותם גברה החל מקיץ , 1940 עת החלו הגרמנים להניע את כוחותיהם מהחזית המערבית אל המרחב המזרחי . למרות הצלחות אלה לא עלה בידי הסובייטים לפצח צפנים גרמניים , בעיקר את צופן ה ” אניגמה ” . אולם , את החומר המוצפן של משרד החוץ הבריטי וחומרים יפניים רבים הם הצליחו לקרוא כאוות נפשם . חיילים של הצבא האדום מניפים את הדגל הסובייטי בקרב אגם חסן . לדברי הסובייטים , המידע ממקורות הסיגינט היווה כשליש מסך המידע המודיעיני על הצבא היפני

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר