|
|
עמוד:
" ברברוסה " - תוכנית המבצעים למלחמה נגד ברה " מ ולכיבוש שטחה על ידי צבאות גרמניה הנאצית ובעלות בריתה - בוצעה רפורמה נוספת : הנ . ק . ו . ד פוצל לשני מיניסטריונים , נ . ק . וד ונ . ק . ג . ב ( הקומיסריאט העממי לביטחון המדינה ) . שירותי הביטחון והמודיעין הסובייטיים הוכפפו למיניסטריון החדש , שבראשו הועמד וסבולוד מרקולוב . בקיץ , 1941 אחרי המתקפה הגרמנית , מוזגו שני המיניסטריונים שוב לנ . ק . ו . ד , ובראשו שוב הועמד לברנטי בריה . בתקופה זו הצליח ה INO - לשקם מקצת ממערכיו . בין היתר חידש את קשריו עם סוכניו באנגליה ועם אלה שבגרמניה הנאצית . עם זאת כשל ה - , INO כמו כלל מערך המודיעין הסובייטי , במתן התרעה ברורה וממוקדת בדבר המתקפה הגרמנית המתקרבת . הסובייטים מסתערים על סיגינט ופענוח “ הסיגינט הסובייטי היה הגדול והעשיר בעולם . יותר מכל שירות אחר בעולם , הוא הסתייע במודיעין ממקורות חיים” ג ’ פרי ריצ ’ לסון , “ מאה של מרגלים ” . הסובייטים השקיעו משאבים ומאמצים רבים בהשגת צפנים וקודים של גופים במדינות זרות - והצליחו בכך הרבה יותר מכל מדינה אחרת . הסיגינט הסובייטי בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה היה מפותח והוכיח את עצמו , בין היתר , בחזית היפנית . קיים מידע מועט בנושא הסיגינט הסובייטי בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה , והמידע הקיים מלא “ שטחים מתים ” וסתירות . ראשיתו של מערך ההאזנה עוד במלחמת האזרחים , שפרצה ב , 1917 - שבמהלכה הופעלו גם מכ ” נים ( מגלי כיוון - מכשירים שיכולים לגלות את הכיוון שממנו מגיע שידור אלחוטי ) . ב 1919 - הפעיל הצבא האדום 24 בסיסי האזנה וששה מכ ” נים ; בשנה שלאחר מכן היו כבר 80 בסיס האזנה ושמונה מכ ” נים . שירות הביטחון הסובייטי הצעיר , הצ ’ קה , הפעיל אף הוא תשתית האזנה על קווי הטלפון של אישים חשודים ומול ארגונים מחתרתיים . הסובייטים השקיעו משאבים ומאמצים רבים בהשגת צפנים וקודים של גופים במדינות זרות - והצליחו בכך הרבה יותר מכל מדינה אחרת . הסיגינט הסובייטי בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה היה מפותח והוכיח את עצמו , בין היתר , בחזית היפנית גם בסיום מלחמת האזרחים נמשכו ההאזנות . הצבא האזין בסיוע גורמים ייעודיים במטה המודיעין וביחידות בשטח , והמודיעין המדיני ( INO ) והמסכל , כמו גם משטרת הביטחון , עסק בהאזנות . ה INO - השיג , באמצעות שלוחותיו בחו ” ל , צפנים דיפלומטיים שאפשרו לו ליירט ולפענח את התשדורות בין משרדי חוץ ונציגויות של מדינות שונות ; זאת בדגש על התעבורה הדיפלומטית של בריטניה , צרפת ויפן . הצי ” ח של גורמי האיסוף הסובייטיים כלל בעדיפות גבוהה השגת צפנים וקודים של גופים במדינות היעד , בעיקר של משרדי החוץ וההגנה . הסובייטים הצליחו בכך הרבה יותר מכל מדינה אחרת , כי השקיעו משאבים ומאמצים רבים . גם סידורי אבטחה וביטחון לקויים או חסרים ביעדים הרלבנטיים תרמו להצלחה הסובייטית . ב 1929 - השיקו הסובייטים מגמת סיגינט יחידות האזנה צבאיות נפרסו לאורך גבולותיה של ברה ” מ ויירטו את התעבורה האלחוטית של הצבאות במדינות סמוכות . ב 1924 - הקימה מנהלת המודיעין הצבאי 12 צוותי האזנה ואיכון , ובכל צוות שלושה מקלטים – מכ ” ן ושני מקלטי דיבור . 336 אנשים עבדו בתחום בכל הצבא האדום . על בסיס צוותים אלה הוקמו בהמשך פלוגות האזנה , וב 1928 - אף הוקמו גדודי האזנה – גדוד לכל אחד מארבעת הפיקודים לאורך הגבולות . במבנה זה צומצמו צוותי האזנה והאיכון כך שבכל צוות היו רק 13 אנשים , מכ ” ן ושני מקלטים . ב 1929 - פתחו הסובייטים , במסגרת קורסי קמ ” נים מתקדמים , מגמת סיגינט . הלימודים נמשכו חצי שנה . שנה לאחר מכן נפתחה בבי ” ס לקשר בלנינגרד מגמה להכשרת מפקדי מחלקות סיגינט , שבו נלמדו גם שפות זרות . הבעיה העיקרית הייתה בתחום הבינה הרשתית ( ב ” ר ) . התחום מתמקד בתעבורה אלחוטית - תדרים , מספר תחנות ברשת , אותות – לשם זיהוי דובר ומיקומו ) בשילוב המכ » ן ) - מבלי לשמוע או לקרוא את התוכן . כדי ללמד את התחום , להטמיע ולנהל אותו באופן שוטף , הוקמה מחלקה מיוחדת במנהלת המודיעין הצבאי . במהלך שנות ה 30 - ערכו הסובייטים ניסיונות שונים במבנה וכן בארגון ובכפיפות של גורמי האזנה בשטח ; הוקמו מרכזי ב ” ר ; גורמי האזנה ואיכון ברמת ארמיה ופיקוד אוחדו לגדודים , הגירסא הסובייטית ל " האויב מאזין " על גבי פוסטר
|
|