|
|
עמוד:
האם תרומת המודיעין צריכה להיות מוגבלת לעניינים ביטחוניים בלבד ? בעשורים הראשונים למדינת ישראל , תחושת האיום הקיומי , שליוותה את מקבלי ההחלטות , נתנה את הטון בכל הקור לעבודה המודיעינית . האם נוכח השינויים בסביבה האסטרטגית והגלובלית נדרשת חשיבה מחודשת גם על תפקיד המודיעין במדינה ? דודי סימן טוב | חוקר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין וחוקר המכון למחקרי ביטחון לאומי נעם אלון | מומחה לאסטרטגיה , מודיעין , תהליכי למידה וחדשנות מרבית העוסקים במודיעין ברמה הלאומית תופסים את הממדים הביטחוניים והמדיניים כמרכז פעולתו . כך העיסוק בתחום הגרעין , למשל , מקושר בדרך כלל לאיומים אסטרטגיים , בעוד ההיבטים האקולוגיים והסביבתיים שלו כמעט ואינם מטופלים כחלק מתפיסה ביטחונית - לאומית . זה ניכר גם בתחום הבריאות , בהיבטים של מגפות ותחלואה בעולם , וכן בתחומי הטכנולוגיה והכלכלה . בראשית דרכה של קהילת המודיעין , מונה ראובן שילוח לראש המוסד המרכזי לביון , כגוף מטה ולא גוף ביצוע . בין תפקידיו הוא נדרש לתאם את צורכי כלל משרדי הממשלה מול קהילת המודיעין . דומה כי רעיון זה נמוג ולא נותר ממנו כיום כמעט דבר , ומרבית משרדי הממשלה - למעט משרדי הביטחון והחוץ , ולאחרונה משרד המודיעין והמשרד לעניינים אסטרטגיים - לא מצויים בקשר עם קהילת המודיעין . הם דואגים לצורכיהם באמצעות הקמת יחידות מחקר עצמאיות במקרה הטוב . מבלי לגרוע מחשיבות המחקר העצמי , עולה שאלה : האם לנקודת מבט מודיעינית , שמביאה לידי ביטוי יכולות איסוף , התכה , עיבוד והסקה רב - ממדיים , יש בכדי להביא תרומה ייחודית גם בנושאים אזרחיים ? כמעט מראשיתה התמקדה מדינת ישראל קהילת המודיעין בנושאים ביטחוניים . אמ " ן , שאף הוגדר בעבר כ " מעריך לאומי " , פועל במסגרת צה " ל , ולפיכך הוא התמקד באופן טבעי בסוגיות שעניינו את הצבא . גם גורם אזרחי מרכזי כמו המוסד , שעסק בעבר גם בסוגיות אזרחיות , העמיד בלב העשייה בעשורים האחרונים סוגיות ביטחוניות בלבד כמעט מראשיתה התמקדה מדינת ישראל קהילת המודיעין בנושאים ביטחוניים . אמ ” ן , שאף הוגדר בעבר כ ” מעריך לאומי ” , פועל במסגרת צה ” ל , ולפיכך הוא התמקד באופן טבעי בסוגיות שעניינו את הצבא . גם גורם אזרחי מרכזי כמו המוסד , שעסק בעבר גם בסוגיות אזרחיות , העמיד בלב העשייה בעשורים האחרונים סוגיות ביטחוניות בלבד . תחושת האיום הקיומי מיקדה את תשומת הלב בהיבטים ביטחוניים ומדיניים בישראל , בניגוד למדינות מערביות אחרות , לא קיים גוף מודיעין לאומי אזרחי . תחושת האיום הקיומי , שליוותה את מקבלי ההחלטות במדינת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה , מיקדה את תשומת ליבם בהיבטים אלה . האם בעשורים האחרונים מדינת ישראל עוד מצויה באיום קיומי המצריך מיקוד בלעדי בתחומי הביטחון והמדיניות , או שנוכח השינויים בסביבה האסטרטגית והגלובלית נדרשת חשיבה מחודשת גם על תפקיד המודיעין במדינה ? קהילות מודיעין מערביות עוסקות בהקשרים אזרחיים לצד עיסוק באיומים ביטחוניים כמו טרור . דו ” חות ה ” מגמות הגלובליות ” של המועצה הלאומית למודיעין בארה ” ב ובבריטניה מטפלים גם בהיבטים אקולוגיים , אקלימיים , טכנולוגיים ודמוגרפיים . ; בסינגפור הוקם גוף אזרחי ( RAHS - risk Assessment and Horizon Scanning ) שאמון על ניתוח מידע כלכלי , חברתי , רפואי ומשפטי כדי לאתר מגמות בעלות פוטנציאל השפעה על החוסן הלאומי ; באוסטרליה הוקמה קהילה רשתית בין - משרדית ( AJACN - The Australasian Joint Agencies Scanning Network ) ללמידה ותיאום בין מגמות אזרחיות וציבוריות בעלות פוטנציאל השפעה על המרחב הציבורי והאזרחי הלאומי ; בבריטניה הוקם גוף שמסייע לקבלת החלטות של הממשלה , הכפוף לשר לענייני קבינט ( Horizon Scanning (; Programme team ובקנדה הוקם גוף פדרלי עצמאי דומה בניהול סגני השרים הבכירים בממשלה ( . ( PHC - Policy Horizons Canada מודיעין לביטחון לאומי מול מודיעין לאומי כדי לענות על שאלת הצורך במודיעין לביטחון לאומי , כדאי לנסות להבין את המושג עצמו ולהבחין בינו לבין מודיעין לאומי . “ ביטחון לאומי” הוא מערכת מורכבת של מושגים ותפיסות המקיימים אינטראקציות
|
|