אי הוודאות היא המרכיב הוודאי היחיד

עמוד:

כשירות , משטר אימונים , ביטחון שדה והתעצמות . נראה כי המעצמות ומדינות המערב ימשיכו להיות משפיעות באזור . לעתים בשיתוף פעולה ביניהן \ תוך שמירה על האינטרסים של כל אחת בנפרד . התיאום עם ישראל לא יהיה בהכרח מלא , והפעילות לא תמיד בהלימה לאינטרס הישראלי . עם זאת , כדי לשמר את האפשרות להגיב ולהשפיע ולשמור על היעדים הביטחוניים של ישראל , יש צורך ביכולת פעולה גם בזירות שבהן פעילים כוחות זרים . זאת כדי לא להיות מגיבים בלבד . הטכנולוגיה תמשיך להיות גורם כבד משקל ביכולות שבונה המערב , אך תאתגר אותה יכולת טכנולוגית מתחרה של גורמי כוח אחרים . מי שמחזיק ביתרון הטכנולוגי יגבר - בדגש על סייבר , מחשוב , קשר ותקשורת , רובוטיקה ומזעור . גם כאן ישנם שחקנים חדשים . לא רק מעצמות ומדינות מפתחות יכולות , גם גופים וארגונים קטנים יותר , ולעתים גורמים פרטיים אזרחיים . אמל “ ח חדש מוכנס לזירה חדשות לבקרים ומפתיע את היריב . תוחלת הנזק , כלומר מידת הנזק והסתברות להגשמתו למול עלות מניעתו , היא רבה במקרים כאלה , וגולשת לעתים ממסגרת זירת העימות אל דעת קהל ומרחב התודעה . הטרור ממשיך להיות גורם מעצב זירתי . הזירה מתאפיינת עתה ביכולות של גרילה ופעילות טרוריסטית ממוקדת , ובמקביל בהתעצמות והתמסדות של גורמים צבאיים לא מדינתיים . אלה לומדים להתנהל מול צבאות סדירים ובמקרים מסוימים לשתף פעולה ולהילחם שכם אל שכם עם צבאות סדירים בעלי אינטרס משותף . כך , ארגונים כאלה צוברים ניסיון מבצעי רב ונולד דור של לוחמים ומפקדים בעלי יכולות משודרגות בהשוואה למצבם לפני מספר שנים , כפי שקרה בחיזבאללה למשל . מאחר וארגונים תת - מדינתיים אלה פועלים במקרים רבים באזורים גיאוגרפיים ללא משילות ברורה , הם לוטשים עיניים למאגרי האמל “ ח של המדינות שבתהליכי התפוררות או שיקום ובניה תוך כדי קרב , דוגמת עיראק וסוריה . העימותים ממשיכים לייצר גלי הגירה משמעותיים ומאתגרים את ארצות המערב , אך מגבירים היכולות והנגישות של קבוצות טרור ואסלאם קיצוני . אלה נטמעות בתנועת המהגרים וזוכות לנגישות לאירופה . חרף מאמצים רבים , עדיין קיים קושי לטיפול בצירי ההתעצמות של גורמים אלה , בהתארגנויות ובמערכי הפיקוד והשליטה שלהם . המענה הנכון לאתגרים מצוי דווקא אצל הארגונים החשאיים מניתוח המציאות העכשווית מסתמן צורך ברור בקידום יכולת מענה חדשה . אין הכוונה לשינויים מוגבלים ביכולות קיימות , אלא לשינוי תפישה - התייחסות למשקל הארגונים החשאיים ושילובם במערכה לצורך עמידה באתגרים . היכולות הנדרשות אינן אמורות להוות תחליף לצבא חזק , יעיל ומצויד היטב . העוצמה הצבאית הרחבה של ישראל היא בסיס החוסן , ההרתעה והיכולת להגן על המדינה ולנצח בכל מערכה . הכוונה היא לפתח אצל הארגונים החשאיים יכולות משלימות , שניתן יהיה להפעיל על פי שיקול דעת קברניטי המערכת הביטחונית והמדינית . מדוע , אם כן , דווקא אצל הארגונים החשאיים נמצא המענה הנכון לאתגרים הללו ? ובמה מתבטא יתרונם היחסי על יחידות עילית צבאיות אחרות ? על בסיס הניתוח לעיל , מסתמן כי תמונת האיומים , קצבי ההשתנות , מצב מדינות האזור והופעתם של גורמים ושחקנים חדשים בזירה מהווים סביבת צמיחה טבעית להגברת פעילות הארגונים החשאיים . דווקא משום שהם אינם חלק מארגון צבאי גדול . בנקודת עבודה זו הצבא עדיין לא נכנס למערכה ישירה וחזיתית , ואולי גודלו ועוצמתו אינם מביאים בהכרח לביטוי יתרון יחסי . מטבעו , צבא פועל על פי הגיונות פעילות הלחימה המאסיבית והרב - מערכתית , והם שמכתיבים את האופן שבו הוא תופש את הפעלת הכוח ובנייתו . לא כך הדבר בארגונים החשאיים . בארגונים קטנים קיים מרכיב של גמישות פנימית רבה , מול משימות ומטלות משתנות . האפשרויות להקים “ יכולות מדף “ גנריות , ממוקדות וזמינות הוא חלק מה D . N . A - הארגוני . הגמישות מתבטאת גם באפשרות להסטה של כוחות ומשימות במהירות , בשינוי מסגרות , בגמישות תקציבית , ובהתאמת סדרי עדיפויות ותוכניות עבודה בלו “ ז קצר . היתרון היחסי המשמעותי והמובנה טמון במעגלי עבודה קצרים , בהתארגנות מהירה , ובמסגרות מבצעיות ורסטיליות עם רמת ביצוע גבוהה . מרחב התמרון החשאי מאפשר העצמה של מכלולי לחימה ממוקדים ופעילות אגרסיבית אך “ שקטה “ . ככל שהמציאות מורכבת יותר , מיצוי הכוחות באופן מיטבי מצריך היתוך והרחבת הממשק בין הכוחות מתקן לייצור ואכסון נשק כימי , בצפון סוריה , שהופצץ ביולי . 2017 ארגונים תת - מדינתיים לוטשים עיניים למאגרי האמל “ ח של המדינות שבתהליכי התפוררות

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר