|
|
עמוד:
במכוניתו האדומה . חיים זינק מהרכב , שלף את אקדח הברטה 0 . 22 שלו וציווה על כימאי להרים ידיים ולהציג תעודת זיהוי . הוא הסתכל בפנקס המבוקשים והיה משוכנע שתפסנו דג שמן . הוברר כי קרוב משפחה של כימאי הופיע בפנקס תחת אותו שם , ורק שם האב היה שונה . כימאי , שהכיר בעל פה את ספר המבוקשים , הצביע עליו ואמר לחיים , “ את זה אתה מחפש ולא אותי ” . כשראיתי שאין איש הרואה אותנו , לחשתי באוזנו של חיים : “ כימאי ” . התערבות על בקבוק וויסקי הפגישות הועברו מאוחר יותר לדירה שהייתה ממוקמת ליד ישיבת הכותל . משפחה דתית תרמה את ביתה לעניין . אחת לתקופה היה צורך לטפל במשדר , ולשם כך הגיעו מומחי אלקטרוניקה ואנשי מבצעים מהמטה . ביקשתי מהם לדייק לפגישה עם כימאי , שנקבעה לשעה , 09 : 00 כי כימאי צריך לחזור לעזה . הם הגיבו בזלזול וטענו ש ”הערבי שלי ” יגיע בין כה ב - 12 : 00 וחבל שיקומו מוקדם . התערבתי איתם על בקבוק וויסקי שיגיע בזמן . לרוע המזל , המקום שבו נהג לישון ערב הפגישות , אצל מכר בסביבות ירושלים , נותק בגלל שלג כבד . הייתי משוכנע שהפסדתי בהתערבות . ב 09 : 00 - כימאי יצא מתוך השלג , עוטה מעיל צמר ארוך כחול , כנראה מעודפי הצבא הבריטי . שאלתי אותו איך הצליח להגיע ? והוא ענה : “ מימי לא איחרתי ולו גם דקה אחת למפגש , מי שלא מגיע בזמן לא שווה בעיני “ . אני מצטט אותו בעניין זה עד היום . הדיווחים המשיכו . כימאי ידע לגבות סכומי כסף נכבדים על כל מבצע ותוגמל ביד רחבה . באחת הפעמים צריך היה לקבל בונוס של אלפי לירות וראש המרחב יצחק צ ’ ביקש להצטרף כדי להכירו יצחק ביקש ממני לשאת נאום תודה קצר לפני שאתן את הכסף , ביקש שאומר שמדינת ישראל והמודיעין מודים לו על פועלו וכו ’ . אמרתי ליצחק שזה לא ילך , הוא יחשוב שאני לא רוצה לשלם את מה שהובטח ושזו “ התחכמות יהודית ” . ניסיתי לשכנע את יצחק , אך לא הצלחתי . כשהחלה הפגישה , שמתי את הכסף לידי על השולחן והתחלתי בנאום . לא הספקתי לומר ארבע מילים ו ” כימאי ” זינק על הכסף כמו השוער האגדי יעקב חודורוב . הזזתי את הכסף במהירות וניסיתי שוב לנאום , אך בזינוק השני “ כימאי ” הצליח לחלץ מידי את הכסף ויצחק אפילו לא נזף בי . האבות האידיאולוגים של חופרי המנהרות לקראת סוף התקופה שבה עבדתי באזור נותרו שלשה מבוקשים בכירים . “ כימאי ” , שרצה לקבל טובת הנאה יקרה שרק הממשל יכול היה להעניק , הציע כי אם יקבל אותה , הוא מתחייב לגרום לכך שנתפוס את השלשה בנקל . את אותה טובת הנאה , רישיונות יבוא ויצוא לדוגמה , יכול היה לתת רק תא ” ל יצחק פונדק , המפקד האזרחי של רצועת עזה . לאחר שהוסבר לפונדק באילו מחבלים מדובר , הוא אישר את טובת ההנאה - בתנאי שהמחבלים יילכדו כתוצאה מהמידע שיביא . ליצחק צ ’ , ראש המרחב , היה תנאי להסכמתו למבצע : שכימאי לא ימכור מיד את טובת ההנאה שקיבל , משום שייחשד מיידית . עניתי לו חד - משמעית , שאת המחבלים נלכוד כפי שהתחייב , אך הוא ימכור מיד את טובת ההנאה כי אין לי שליטה עליו בכל הקשור לכסף . כמו כן אמרתי ליצחק כי אני משוכנע שלא ייחשף , גם אם ימכור את טובת ההנאה . צדקתי בכל התחזיות שלי . על פי הדיווח שלו , במבנה שבו מגדלים תרנגולות במשרוע עאמר , יש שכבה אדירה של צואת תרנגולות - שתחתיה מתחבאים המחבלים . הוא מסר את שם השומר , בדואי זקן שסייע להם . ביקשנו שיגיעו אנשי חיל הנדסה עם דקרים ארוכים ומגלי מוקשים . הגענו עם אור ראשון למקום , שהיה בדיוק כפי ש ” כימאי ” תיאר . אנשי חיל ההנדסה דקרו בצואה עם הדקרים , מגלי המוקשים סרקו את הקרקע - אך לא נמצא דבר . החיילים החלו להסתכל עלי די בזלזול על שהבאתי אותם לשווא . ניסיתי את הקלף האחרון : ניגשתי לבדואי הזקן ואמרתי לו שאנו עומדים לפוצץ את המקום . נקבתי בשמות שלושת המחבלים שהוא יכול למנוע את מותם והבטחתי לו שלא יאונה להם רע אם יסגירם . האיש התחיל לחשוב . כדי להמריץ אותו אמרתי לחיילים בערבית שיביאו את חומר הנפץ . לפתע שמתי לב שהשפתיים של הבדואי הקשיש נעות , סימן שהוא מהרהר בהצעה . הוא ביקש שאתחייב לא לפגוע בהם . התחייבתי . התברר שהם חפרו פיר שירד לעומק של כמה מטרים והמשיך בקו אופקי עד מתחת לתרנגולות . שם היה חדר שבו הסתתרו ובגלל עומקו , חיילי ההנדסה לא מצאו אותו . הדבר היה ראשוני באותם הימים , בבחינת האבות האידיאולוגים של חופרי המנהרות כיום . זמן לא רב לאחר תפיסת המחבלים , נאמר לי שהגיעו אורחים מחו ”ל וכי עליי להתייצב ליד מקום המסתור ולהסביר לאורחים כיצד לכדתי את המחבלים . בגלל מידור , לא הסבירו לי מי הם , אך נאמר שההסבר יהיה באנגלית . לא שאלתי לזהותם . הכנתי את עצמי לפגישה , למדתי איך אומרים באנגלית פרדס ומספר מושגים בתחום . לבשתי את מיטב בגדי . הטעם שלי אז די הושפע מהמקום בו עבדתי ( עזה ) ובאותו יום לבשתי ג ’ ינס עם פסים אפורים שקניתי בשוק בבאר שבע , ודמיתי קצת לזברה . השתלבתי היטב בסביבה העזתית . ניכר שהאורחים גילו עניין רב בדברי . רק ישראלי אחד , גבוה ורזה בעל פנים מאורכות , בקושי הקשיב וכל הזמן הסתכל על מכנסי . לפתע הוא קטע את שטף דיבורי , פנה לראש המרחב שלי ואמר בנימה ביקורתית : “ תראה איך הוא לבוש , כל אחד יזהה אותו , הוא בולט בשטח ” . האמת , הוא הבעיר את חמתי . לא התאפקתי , עברתי לעברית ועניתי לו : “ אתה כנראה לא מבין שום דבר . פה כל אחד מהתושבים מכיר אותי בתור אבו , ---- מהשב ” כ . גם אם אלבש מדי אסטרונאוט ידעו מי אני ” . השתררה דממה ודני י ’ , הרכז הנפתי שנכח באירוע , צחק . לאחר מכן אמר לי שבמוסד כבר לא יקבלו אותי . כששאלתי למה הוא ענה כי האיש שעמו התעמתי הוא ראש המוסד . לאחר שעברתי לאזור אחר התעניינתי ב ” כימאי ” מרחוק והישגיו רק גברו . הוא אפילו תרם מידע למבצע “ אביב נעורים ” בביירות . הוא נפטר מסיבות בריאותיות בגיל לא צעיר , לא אופייני לסוכנים של אותם הימים , שתוחלת החיים שלהם לא הייתה ארוכה . אולי יום אחד תוקם בחצר השב ” כ בדרום אנדרטה סודית לזכרו שתקרא ” הכימאי ממשרוע עאמר ” . בני מיטיב . איש הקשר לגיוס " כימאי"
|
|