|
|
עמוד:
שרבים מאנשיו נהרגו ונפצעו . גדוד השריון הישראלי התקדם לעבר התעלה , ואילו אנשי הגדוד המצרי ששרדו את הקרב , חזרו רגלית לראש הגשר של דיביזיה חי " ר . 7 לאחר שהתארגן מחדש , קיבל הגדוד הוראה להיערך בשדה התעופה בכברית , כדי להגן עליו מפני פשיטה של האויב או הסתננות . הגדוד השני של החטיבה האמפיבית היה גדוד . 603 לגדוד זה לא ניתנה ההזדמנות להתקדם בציר לעבר מעבר המיתלה כמתוכנן . הוא הצליח לעבור את האגם המר הקטן , הגיע לחופו המזרחי בסביבות השעה 16 : 00 ונערך מחוץ לשדה המוקשים . קרב קשה התפתח בינו לבין פלוגת טנקים ישראלית , שהתקדמה לעבר כברית מזרח . לפיכך הוקצתה פלוגת טילי נ " ט מדיביזיה חי " ר 7 לסייע לו בבלימת התקפת הטנקים . הפלוגה הישראלית נאלצה לסגת מזרחה , לאחר שאיבדה שני טנקים ושלושה רכבי טילים . גם מטוסים התקיפו את גדודי החטיבה , ועמם אש ארטילרית וטנקים . לפיכך לא הצליחה החטיבה להתקדם לביצוע משימתה . משימתו המקורית של הכוח האמפיבי להגיע למעבר המיתלה בוטלה , והוא קיבל משימה חדשה : להשתלט על המוצב הישראלי בכברית מזרח בשיתוף עם פלוגת טנקים מחטיבה 25 שריון העצמאית , שסופחה לדיביזיה חי " ר . 7 הגדוד הממוכן הצליח במשימתו והשלים את כיבוש וטיהור המוצב הישראלי המבוצר ב 9 - באוקטובר . בעקבות זאת הצטרפה מפקדת חטיבה 130 האמפיבית לגדוד הממוכן , שנערך במוצב כברית מזרח . בעקבות כישלונה לבצע את משימתה המקורית , החליט מפקד הארמיה להכפיף את החטיבה לפיקוד ישיר של מפקד דיביזיה חי " ר . 7 הכוח נותר במקומו , והוטל עליו להגן על ראש הגשר בגזרתו . ההיסטוריון המצרי מתייחס ליכולת לבצע את המשימה ההיסטוריון המצרי לואא ' ( אלוף ) ג ' מאל חמאד , המתאר אירוע זה בספרו " הקרבות המלחמתיים בחזית המצרית " , מדגיש כי המשימה שהוטלה על חטיבת חי " ר ממוכן 130 האמפיבית הייתה גדולה במידה רבה מכפי מידותיה ויכולותיה הקרביות . מאפייניה של חטיבה זו , חימושה ויכולות הלחימה שלה , הסביר , לא אפשרו לה לבצע את המשימה שהוטלה מלכתחילה . מי שהבין זאת בברור היה הרמטכ "ל דאז , פריק ( רב אלוף ) סעד אל -דין שאזלי . בזיכרונותיו על מלחמת אוקטובר כתב שאזלי כי פיקח באופן אישי וישיר על תרגיל שביצעה חטיבה זו , בליל 19 - 18 ביולי , 1973 לבחינת יכולתה וכשירותה . הוא ציין כי לטנקי חטיבה אמפיבית , 130 שהיו טנקי , PT - 76 היה כוח אש רב נגד כוחות האויב ומוצביו הלא מבוצרים . עם זאת , שריונם המועט וקוטר התותח הקטן שלהם הפכו אותם לנחותים מול טנקי ישראל הבינוניים , שהיו מצוידים בתותחי 105 מ " מ . לדברי חמאד , עובדה זו , שהבהיר שאזלי בזיכרונותיו , מביאה לשאלה מה עמד מאחורי ההחלטה להטיל משימה זו על שני גדודי חטיבת החי " ר הממוכנת האמפיבית - כשיכולותיה הקרביות לא אפשרו לה לבצעה . שני הגדודים , שנעו מזרחה לעבר שני המעברים , ציפו - כנראה בהתאם למידע שקיבלו לפני תחילת ההתקפה לגבי תוכנית צה " ל " שובך יונים " - להיתקל בהתקדמותם בגדוד שריון ישראלי , שיכלול 40 - 35 טנקים . למצרים היה ידוע כי חטיבות השריון של כוחות העתודה של צה " ל , הערוכות בקרבת אזור המעברים , יתקדמו במהירות המרבית מערבה , עם תחילת מעבר הכוחות המצריים את התעלה . זאת כדי לבצע התקפת נגד טקטית נגד היחידות המצריות , שהצליחו לבסס את אחיזתן בגדה המזרחית . היה ידוע כי חטיבת שריון ישראלית , בפיקוד אל " מ דן שומרון , ערוכה בגזרה הדרומית , וכי לא היו לה דרכים להגיע לגדה המזרחית אלא דרך הגידי והמיתלה . מהשוואת יחסי הכוחות בין הצדדים עולה כי בכל ציר פעל גדוד חי " ר ממוכן מצרי , שכלל לא יותר מעשרה טנקים קלים , בעלי שריון קל ותותח בעל קוטר קטן של 76 מ " מ . זאת בעוד שכוח שריון ישראלי מנה יותר מ 35 - טנקים בעלי שריון כבד , מצוידים בתותחים גדולים של 105 מ " מ . לטילי הנ " ט מליוטקה , בהם צויד כל גדוד מצרי , לא הייתה השפעה על הטנקים הישראלים כפי שקרה בלחימה ממזרח לתעלה , שם הצליחו אנשי הח "יר להפתיע את הטנקים הישראליים מטווח קצר ומאחורי מחסות ; זאת נוסף לסיוע שקיבלו מהטנקים ומהתותחים שירו מעמדותיהם בגדה המערבית . בקרב נייד ובשטח פתוח , לטילי המליוטקה הנישאים על כלי רק " ם יש יכולת מוגבלת בלבד מול בטנקים בעלי תותח ארוך טווח מהם בכמה מונים . חמאד סותר את מה שכתב שאזלי בספרו על הצלחות החטיבה למלא את משימתה המקורית . מפקד החטיבה , לואא ' ( אלוף ) מחמוד שעיב , אמר באוקטובר 2016 לעיתון אל - וטן בנוגע ללחימת החטיבה במלחמה כי למרות הלחימה הלא שוויונית מול ישראל , הצליחו כוחות החטיבה " לעצור את האויב מלהשפיע על מעבר כוחותינו בתעלת סואץ באופן נרחב ככל האפשר " . הגנרל גמסי , שהיה ראש אגף המבצעים של הצבא המצרי במלחמה , ציין בספרו כי צבא מצרים תקף את מתקני צה " ל באום חשיבה –שהמצרים הגדירו כבסיס הפיקוד והשליטה ובסיסי השיבוש - עם פרוץ המלחמה ב 6 - באוקטובר ובהמשך המלחמה , באמצעות מטוסים ורקטות / טילים טקטיים , אולם לא השיגו תוצאות . גם החטיבה האמפיבית לא הצליחה לבצע את משימתה - השתלטות על ג ' בל אום חשיבה ומתקני צה " ל שעליו . אם מהלך כזה היה מצליח , יש להניח שיכולות צה " ל לנהל את הלחימה מול הצבא המצרי היו נפגעות קשות – הן בתחום הפיקוד והשליטה , הן בתחום המודיעין והן ביכולות חיל האוויר . פני המלחמה בסיני היו יכולות להיראות אחרת לגמרי . מפקד החטיבה , לואא ' ( אלוף ) מחמוד שעיב , אמר באוקטובר 2016 לעיתון אל - וטן בנוגע ללחימת החטיבה במלחמה כי למרות הלחימה הלא שוויונית מול ישראל , הצליחו כוחות החטיבה " לעצור את האויב מלהשפיע על מעבר כוחותינו בתעלת סואץ באופן נרחב ככל האפשר" לואא ( אלוף ) עבד אל - מונעים ואצל . מפקד ארמיה 3
|
|