|
|
עמוד:
הוועדה ששמעה את עדויות זעירא וקציניו הגיעה למסקנה : " בלטה אצלו מגמה לפסקנות של מפקד , שנבעה מביטחון עצמי רב ומנכונות לשים את עצמו כפוסק אחרון בענייני מודיעין במדינה" עצמו כפוסק אחרון בענייני מודיעין במדינה " . הוועדה ציינה לשבח את סגן בנימין סימן טוב , קצין המערך של פיקוד דרום שחיבר כשבוע לפני המלחמה דו " ח מתריע מפני המלחמה המתקרבת , שהממונים עליו לא התייחסו אליו כלל . עצם כתיבת דו " ח כזה ולו בתוך מסגרת אמ " ן הצריך לא מעט אומץ לב . לקצין המודיעין של פיקוד צפון סא " ל חגי מן , שהתריע מפני מלחמה מתקרבת נמסר כי הוא יישפט בפני ראש אמ " ן על " הפצת פאניקה " ביום ראשון ה . 7 / 10 / 1973 הוא כמובן לא נשפט לאור העובדה שבאותו יום הייתה כבר המלחמה בעיצומה . כזה היה גם גורלו של אהוד חנוך , לוחם בנח " ל שנשלח ערב יום הכיפורים לתגבר את מעוז " מפצח " . במהלך התצפיות שערך הבחין בבירור בהכנות מצריות יוצאות דופן , שמובנן היחיד היה הכנה למלחמה . הוא רשם בשקדנות את כל מה שראו עיניו ודיווח על כך ללא הרף . קצין המודיעין של הפיקוד , סא " ל דוד גדליה - שהתנגד לכל דיווח שסתר את תפיסת עולמו של אמ " ן - כעס על הדיווחים . הוא פקד על חנוך להפסיק לעלות למגדל התצפית . לאחר שחנוך הפר את הפקודה והמשיך לתצפת , להתריע ולדווח , הורה גדליה להעמידו לדין משמעתי ביום ראשון , 7 . 10 . 1973 מיד לאחר יום הכיפורים . במועד האמור נלחם המעוז על חייו לאחר שהמצרים כיתרו אותו והמשיכו להתקדם . 40 שנה לאחר המלחמה ההיא , המשיך זעירא לעמוד על דעותיו בספר הכולל את גרסתו לאותם אירועים . חלק מאלה שכיהנו תחתיו תיארו אותו כ " טיפוס היררכי לחלוטין , שהגיע למסקנה והתעקש להישאר בה " ( אל " מ גדעון גרא , עוזר ראש מחלקת מחקר להערכה באמ " ן ) זוסיא קניאז ' ר ( במלחמה היה ראש ענף ירדן באמ "ן ובמהלכה התמנה לראש ענף מצרים ) הגדיר אותו כ " מי שהיה חותך . לא אפשר לדיון להתפתח . הוא היה כזה עוד בתקופתו כראש מחלקת איסוף , וזה בא לו מתקופתו כמפקד קרבי . יתר על כן , בעשר הדקות הראשונות אצל זעירא המשתתפים היו עושים לעצמם הערכת מודיעין על מה שהוא חושב ואחר כך היו מתחילים להביע דעות חנפניות . אצל אהרל ' ה יריב , ראש אמ " ן שקדם לו , זה לא היה קורה " . רס " ן יואב דייגי ( עוזר ראש ענף למחקר במודיעין חיל האוויר ) ציין כי הוא " איש קשה מאוד , לא מעודד אנשים להתבטא ולא ממש מאפשר לאנשים חופש ביטוי מלא " . לרגל 40 שנה לפרוץ המלחמה נערך ראיון עם אלברט סודאי , ראש המדור המדיני - מצרים במחלקת המחקר , ואל " ם ( מיל ' ) נעם שפירא שהיה במלחמה ר ' מדור מצרים במחלקת הב " ר ושימש קב " ר מרחב סיני . סודאי , אזרח עובד צה " ל , היה זה שהתריע שוב ושוב על המלחמה הקרבה בפני הממונה עליו סא " ל יונה בנדמן ( מחבר הדו " ח על ה " סבירות הנמוכה " מצהרי 5 באוקטובר . ( 1973 בנדמן היה ראש ענף מצרים במחלקת המחקר שהודח עוד במהלך המלחמה ואף הודח מצה " ל בעקבות ועדת אגרנט . " לחצתי על בנדמן להוביל גיוס מילואים והוא ענה ' אתה יודע כמה עולה גיוס מילואים ? ' ממתי אנחנו במודיעין עושים חישובים ? זה עניין לדרג המדיני " . רס " ן שפירא נזכר כי לא ניתנה לאנשי ההאזנה שום סמכות להביע עמדה וכי איש לא ביקש מהם להתריע על מלחמה שבפתח . הוא מגדיר את תפקידו ערב המלחמה כ " מלצר של חומר " , מי שמוסמך להגיש את החומר למחלקת המחקר אך לא להביע דעה לגביו . אביעזר יערי , ראש ענף סוריה במלחמה , העלה על נס את אומץ לבו של סודאי , שהעז לומר את שראה גם מול ממוניו . על השאלה האם מישהו צעק " המלך הוא עירום " נגד תיאוריית " הסבירות הנמוכה " של זעירא וחבר חנפניו הוא השיב : " אף אחד מהבכירים , אף אחד . היה רק את אלברט סודאי " . י ' . א ' , גמלאי של המוסד , שהתבקש להגיב על " משק כנפי הטעות " - מסמך בהוצאת המכון לחקר מודיעין ומדיניות , שבו ראיין אבירם ברקאי את זעירא - מצא בתרבות הפחד מפני דעתו של הבוס את " אם כל חטאת " . במאמר תגובה הוא התריע כי חיוני שכל אנשי קהילת המודיעין " ידגישו כי מחובתו של כל איש מודיעין , חוקר או ראש מוסד , לדעת להעז , לקום , להניף דגל אדום ולצעוק ' מלחמה ' בקול רם - עד שישמעו הממונים עליו ומקבלי ההחלטות את המילה המפורשת ; אם זו הבנתו את המצב , יהא תפקידו אשר יהא " . בראיון שפורסם ב " ישראל היום " עם סודאי ושפירא רואיינו גם שני קצינים : רס " ן ג ' , ראש זירה ביחידה , 8200 ורס " ן א ' מחטיבת המחקר , המעידים כי לקח מרכזי זה אכן הופנם . איש יחידת ההאזנה סיפר על עבודה שלובה עם אנשי המחקר ושיח פורה ביניהם , ואילו איש יחידת המחקר סיפר כי " כיום חוקר יכול לומר את דעתו לדרגה הגבוהה ביותר ללא חשש , ובאופן שלא יפגע בשום צורה בקידום שלו . ראשות החטיבה וראשות אמ " ן מבקשות לשמוע את מגוון הדעות ומנסות לשקף את מלוא גווני ההערכה כדי להעניק למקבלי ההחלטות את מלוא האפשרויות . זה מלקחי . " 1973 דבריו של רס " ן א ' משקפים באופן ברור מאוד את " רוח המפקד " . ראש חטיבת המחקר , תא " ל איתי ברון , רואה בעבודה המשותפת ובהקשבה לכל מגוון הדעות את הדרך הראויה לעבודת מודיעין . לדבריו , בהתנהלות כזו " יתפתח מודל של מנהיגות רשתית שעיקרה היכולת להוביל מאמצים במבנה של רשת , גם כשלא כל הגורמים כפופים למוביל . דגם הניהול הזה מחייב יכולת לשאת בעמימות והיעדר הגדרות סופיות וחד - משמעיות , תקשורת טובה מאוד עם עמיתים וקבלה של ריבוי סמכויות . לא כולם מסתגלים לדגם החדש הזה . מפקדים לא מעטים ממשיכים לחתור למודל היררכי ברור , המבוסס על כפיפות למי שהוגדר כמוביל במשימה . אולם ככל שיעבור הזמן , יהפוך המודל של המנהיגות הרשתית למודל העיקרי המאפשר הובלת מאמצים מחקריים " . הכשל הזה , של התעלמות מפקדים בכירים או קברניטים ממידע עקבי ומוצדק המועבר אליהם מהשטח אינו ייחודי לצבא מסויים , הוא מקיף כל . אחת הסיבות לתבוסה האמריקאית בלחימה נגד הטרור בשנים שלאחר כיבוש עיראק , הייתה סירובם העיקש של מפקדי המודיעין לקבל כל מידע שיצביע על מעורבות של איראן ושל החיזבאללה בטרור נגדם . חלק מהם , סירבו מלכתחילה לקבל כל מידע בכיוון הזה , על אף העובדה שחיילים אמריקאיים נהרגו ממטעני צד שהוכנו באותה מתכונת בדיוק כמו אלו שפגעו שנים קודם לכן בחיילי צה " ל בלבנון . הסירוב העיקש הזה , נמשך בין השנים 2008 ל 2004 על אף פניות חוזרות ונישנות של פיקודיהם ומידע רב שהוזרם בכדי להוכיח טענה זו . המודל , שאליו חותר תא " ל ברון , יוכל להביא להפחתת הסיכון של התעלמות ממידע . המודל הזה עשוי להביא לכך שמנעד הקולות שישמע מנהיג או מפקד בכיר יהיה רחב הרבה יותר . לקציני מודיעין , לחוקרים , למפעילים ואפילו לסוכנים תהיה יכולת טובה יותר להביע דעות לא פופולריות . דעות , שיוכלו לעתים להציל המונים לו יישמעו . כך היו יכולות לעשות הדעות שהשמיעו באומץ לב טרפר וסודאי אמנם במרחק עשרות שנים וסיטואציות , ועם זאת , כה קרובות זו לזו . מאמר זה נכתב על פרשת " בא " שבספר שמות , כחלק מספר מקיף מפרי עטו של המחבר על התובנות המודיעיניות שבפרשיות השבוע , העתיד לראות אור . מראי המקום המלאים מופיעים בגיליון האינטרנטי .
|
|