|
|
עמוד:455
שממנה אפשר ללמוד על פירוש הכתוב שבו היא מופיעה . מה שמפורש בספרות חז " ל , כאן הוא נסתר מן העין וטעון גילוי באמצעות ההשוואה למקרא ובעזרת שיטות הפרשנות הגלויות בספרות חז " ל . במסגרת המצומצמת הזאת אביא דוגמאות מעטות בלבד , פשוטות ככל האפשר , בלא למצות את כל העולה מהן . א . הלכות ודרשות בענייני הלכה . 1 במקום נוסח המסורה ' וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי ' ( שמות כא , כח ) גורס הנוסח השומרוני , שיסודו בימי בית שני : ' וכי יכה שור או כל בהמה את איש [ ... ] סקל יסקל הבהמה ולא יאכל את בשרו ובעל הבהמה נקיא ' . המילים ' או כל בהמה ' נוספו גם בפסוקים אחרים בנוסח השומרוני . במקרה זה הם הביאו להמרת הפועל נגח , הייחודי לשור , בפועל הכה . כפי שהעירו במחקר , במכילתא דר ' ישמעאל מגיעים לאותה מסקנה על דרך דרשה מפותחת לפסוק זה : ' וכי יגח שור ' – אין לי אלא שור . מניין לעשות את כל בהמה כשור ? הרי את דן : נאמר כן [ = כאן ] ' שור ' ונאמר בסיני ' שור ' , מה ' שור ' שנאמר בסיני עשה בו את כל בהמה כשור , אף ' שור ' שנאמר כן [ = כאן ] דין הוא שנעשה בו את כל בהמה כשור . 7 במקום אחר הראיתי שהצירוף ' חדודי שמש ' , המופיע בטקסט מקומראן במובן ' קרני השמש ' , מיוסד על פירוש מוטעה למילים ' חדודי חרש ' באיוב מא , כב ( מ ' קיסטר , ' קווים לאוצר המילים של כתבי קומראן ' , הנ " ל [ עורך ] , מגילות קומראן : מבואות ומחקרים , ירושלים תשס " ט , עמ ' . ( 577 – 566 מדוגמה זו אפשר ללמוד שהטקסט של ספר איוב היה חומר ללימוד ולפרשנות , והוא אפשר יצירת מילים חדשות , לא בהתפתחות לשונית חיה אלא בהתפתחות ' למדנית ' . הנתון הלשוני הוא אפוא בעל משמעות להערכה כוללת יותר של הספרות בסוף ימי בית שני ויחסה למקרא . לדוגמאות נוספות ראו עוד שם , עמ ' . 569 – 568 8 לעניין זה מוקדשים הניתוחים בספרו של קוגל ( לעיל , הערה . ( 4 וראו עוד בספרו המוקדם יותר של קוגל , , In Potiphar ’ s House : Th e Interpretive Life of Biblical Texts , Cambridge MA 1994 בייחוד עמ ' ; 268 – 247 ראו גם ו ' נעם , ' ניצני מדרש הלכה בקומראן ' , דיני ישראל כו - כז ( תש " ע ) , עמ ' . 26 – 3 9 ר ' וייס , ' על סוג אחד של עיבודים בחומש השומרוני ' , הנ " ל , מחקרי מקרא : בחינות נוסח ולשון , ירושלים תשמ " א , עמ ' , 205 – 199 בעיקר עמ ' ; 205 – 202 וראו שם לספרות קודמת בעניין זה . על התהוות נוסח המקרא לאור מגמות של קבוצות בימי בית שני נכתב הרבה במאה השנים האחרונות . מן הראשונים – א ' גייגר , המקרא ותרגומיו , ירושלים תשל " ב ( תרגום של ספר שמהדורתו הראשונה משנת (; 1857 ולאחרונה D . A . Teeter , Scribal Laws : Exegetical Variation in the Textual Transmission of Biblical Law in the Late Second Temple Period , T ü bingen 2014 10 מכילתא דר ' ישמעאל , נזיקין י , מהדורת הורוביץ - רבין , עמ ' ; 280 הנוסח על פי מ ' כהנא , קטעי מדרשי הלכה מן הגניזה , ירושלים תשס " ה , עמ ' . 116 הנוסח כאן בהשלמת הקיצורים שבכתב היד .
|
|