|
|
עמוד:454
אמורות בגלוי , ויש להפיק אותן מטקסטים בעלי אופי שונה מזה של מדרשי חז " ל כפי שנראה להלן . במובן מסוים ספרות בית שני וספרות חז " ל כאחד ממשיכות תהליכים פרשניים שהחלו כבר במקרא עצמו – בפרשנות הפנים מקראית ; עם זאת פרשנות המקרא התעצמה וקיבלה משמעות חדשה משעה שלימוד מדוקדק של טקסטים מקראיים ' קנוניים ' היה לפעילות תרבותית מרכזית ( לכל המאוחר במאה השנייה לפנה " ס ) . הקרבה הרבה בין מסורות בספרות חז " ל למסורות מימי בית שני ( באגדה ובהלכה ) מעידה על ספרות חז " ל כולה , שהיא בראש ובראשונה ספרות של מסורות . במסורות חלים שינויים , לעתים בבלי משים ולעתים במכוון , ותכופות חלים שינויים במילותיה ובתכניה של המסורת אגב מסירתה , אבל שינויים אלו הם פעמים רבות מרובי פנים , ולא פעם נמצא אחת מצורותיה הקדומות של מסורת במקור מאוחר . גם בחינה של המסורות ההיסטוריות בספרות חז " ל מגלה שפעמים רבות יש בהן צידי קדמות והן ממשיכות מסורות פרושיות מימי הבית . ההכרה שמסורות רבות בספרות חז " ל קדומות הן – יש בה כדי להזהיר מפני ניסיונות לשחזור לינארי של התפתחות המסורות בספרות זו . עוד יש בה לערער את ההנחה שיש לקרוא כל מסורת לאור הנסיבות ההיסטוריות שבהן פעל החכם שמסר אותה או שעל רקען נתחבר החיבור שבו נכללה . מובן שאין להניח מראש שכל מסורת בספרות חז " ל משתלשלת מימי בית שני , וודאי שהיצירה לא קפאה על מקומה מאות שנים , אך במקום שאפשר להעלות ממצאים של ממש , יש בהם לא פעם כדי להקדים את המאוחר בספרות חז " ל . ואולם חשיבות ההשוואה בין הקורפוסים השונים אינה רק לתיארוכן של מסורות בספרות חז " ל , אלא היא פותחת פתח לשאלות יסוד בדבר אופייה , מוצאה ומסירתה של ספרות חז " ל . בדברים שלהלן יינתן מקום מרכזי לדמיון ולהמשכיות בין הספרויות , ואולם להערכה מאוזנת יש כמובן להביא בחשבון גם את השונה והמשתנה . רוב פירושי פסוקי המקרא שבידינו מימי בית שני אינם ישירים . פירושים לא ישירים מצויים בנוסחי המקרא בעברית או בתרגומי המקרא הקדומים , ובראשם תרגום השבעים , שתחילת חיבורו במאה השלישית לפנה " ס . יש שאפשר להפיק את הפירוש מסיפור במילים אחרות של המסופר במקרא ( הקרוי ' מקרא משוכתב ' ) או משימוש במילה מקראית ייחודית Munich 1922 ( על הברית החדשה ) . על פירושי המקרא הקדומים ראו ספרו הגדול של קוגל : J . L . Kugel , Traditions of the Bible , Cambridge MA 1997 5 י ' זקוביץ , צבת בצבת עשויה , תל אביב תשס " ט ; ראו גם M . A . Fishbane , Biblical Interpretation in Ancient Israel , Oxford 1985 6 ראו לאחרונה בספר המקיף של ט ' אילן וו ' נעם , בין יוספוס לחז " ל , ירושלים תשע " ז ( בעיקר בעמ ' . ( 49 – 38 דוגמה מובהקת למסורת קדומה היא הברייתא בבבלי קידושין סו ע " א ( ראו ניתוחה בידי ו ' נעם , שם עמ ' . ( 288 – 255 אמנם מקור זה ייחודו בסגנונו , אבל כאמור גם במסורות היסטוריות אחרות בספרות חז " ל ניכר גרעין קדום .
|
|