|
|
עמוד:10
גורמים שפעלו מלמטה - בבתי הספר ובקהילה החרדית כל בתי הספר החרדיים שנבחנו בחרו להצטרף לזרם הממלכתי - חרדי עקב משבר כלכלי , בירוקרטי או ארגוני - פדגוגי עמוק , ששיבש את העבודה החינוכית בבית הספר וסיכן את המשך קיומו . מהמחקר עלה כי מצב משבר לבדו אינו מספיק כדי להניע בית ספר חרדי להצטרף לזרם הממלכתי - חרדי . בתי ספר חרדיים רבים מתמודדים עם מצוקה ומצבי משבר מתמשכים , והם מורגלים לחנך בתנאי דוחק ומחסור . בתי הספר שבחרו בחינוך הממלכתי - חרדי מתאפיינים בהשתייכות לקהילות חרדיות בעלות אידיאולוגיה דתית מתונה יחסית ותפיסה פתוחה כלפי הממלכתיות של מדינת ישראל וכלפי לימודי הליבה . עם זאת , יש קהילות חרדיות המתאפיינות בפתיחות יחסית שרק בתי ספר אחדים המשתייכים אליהן הצטרפו לזרם הממלכתי - חרדי . נראה שהסיבה לחוסר ההצלחה של זרם החינוך הממלכתי - חרדי בקרב קהילות אלה קשורה בכך שזרם זה לא הקים בתי ספר חדשים אלא התבסס רק על הצטרפות של בתי ספר חרדיים קיימים . ברוב המקרים בתי הספר שהצטרפו לזרם הממלכתי - חרדי נהנו מתמיכת רבנים מקומיים שגילו פתיחות ונכונות לשתף פעולה עם גורמים רשמיים . תמיכת הרבנים המקומיים הכריעה את ההתלבטויות ועודדה מוסדות חינוך חרדיים לבחור להצטרף לזרם החינוך הממלכתי - חרדי . בחלק מהמקרים סבלו רבנים אלה מהשמצות אישיות קשות באמצעות פשקווילים ופרסומים בעיתונות החרדית . בתי הספר שהצטרפו לזרם הממלכתי - חרדי החליטו על כך ברוב המקרים על פי דעת מנהל העמותה שהפעילה את בית הספר , ללא התייעצות עם צוות בית הספר או ההורים . לעיתים אף מנהל בית הספר לא היה שותף להחלטה , ונודע לו על המהלך רק לאחר שההחלטה הייתה מגובשת וסופית . מנהלי העמותות חששו שהדעות השונות של ההורים ושל צוות בית הספר יגררו דיון ממושך שיעכב או אף ימנע את הפיכת בית הספר החרדי לממלכתי . לאחר קבלת ההחלטה עדכנו
|
|