דברי מבוא

עמוד:יג

שורצולד מעיינת במורופולוגיה של הנטייה בעברית החדשה - נטיית השמות הפעלים ומילות היחס - ובסדירותה _, ומראה במה ממשיכה העברית בת ימינו את המורש לה ממקורותיה הקלאסיים ובמה היא מעמידה דרכים חדשות משלה . דרכים חדשות אלו , על השינויים שהן מעמידות , מעידות על מגמות אחדות , אלא שמעל כולן מרחפת הקביעה ש " כל מה שהשתנה במורפולוגיה של העברית החדשה איננו חידוש גמור " . ראויה קביעה זו שתישמע היטב בימים שיש המדברים על עברית המנותקת ממקורותיה . ברכה לעצמו קובע בקובץ זה חקר העברית המדוברת . מחקר העברית בת ימינו מחקר צעיר הוא , מטבע הדברים , ותחילתו באמצע המאה העשרים אף עוררה מחלוקת בשאלה אם כבר הגיעה שעתו להיעשות . חקר העברית בת ימינו אינו נתון עוד בוויכוח . יתרה מזו , העשור האחרון יודע פנייה אל חקר העברית החיה ממש , העברית המדוברת , ואף הוחל בהכנתו של קורפוס המתעד עברית זו . אסתר בורוכובסקי בר אבא מעמידה כאן מסה המציגה סוגיות אחדות הכרוכות בפנייה לחקר העברית המדוברת ומציעה מסגרת אפשרית לתיאורה . במאפיין אחד של הלשון המדוברת מתמקד מאמרה של זהר לבנת המעיין בסמן השיח אז ובשימושיו החדשים בהשוואה לשימושיו המוכרים גם ברבדיה הקודמים של העברית ובעיקר בלשון המקרא . בעובדה שמילה זו פרצה אל הדיבור העברי כסמן שיח כמעט מראשית ימיו של הדיבור הטבעי והחי בן זמננו רואה לבנת עדות לקשר ההדוק שבין שיח מדובר טבעי ואותנטי לבין השימוש בסמני שיח . תודתי אמורה לכל מי שנטלו חלק בהעמדת הקובץ המוגש בזה לקורא , ובראש ובראשונה למשתתפים שנענו והעמידו את הרצאותיהם לפרסום בו . תודה וברכה לנשיא האקדמיה , פרופ ' משה בר אשר , שעמד מאחורי יום העיון המשותף , התווה את נושאיו ותכניו ויזם את הוצאת הדברים לאור . תודה מקרב לב מסורה למר אורי מור שטרח הרבה בעריכה הלשונית של הקובץ , וכדרכו עשה כל אשר עשה בדעה בינה והשכל , ולגב ' ליזה מוהר , ראש מדור ההוצאה לאור של האקדמיה ללשון העברית , שניצחה על מלאכת ההפקה והסדר בעין פקוחה ובשום שכל . יעמדו כולם על הברכה . העורך

האקדמיה ללשון העברית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר