|
|
עמוד:יב
המעשי וקורא לעורר שוב את פרשת הכתיב ולדון בה דיון מחודש . את קריאתו זו הוא כורך בקריאה שהוא נושא בשנים האחרונות להעמיד רפורמה גם בשיטת הניקוד העברי . לשונה של הספרות העברית החדשה והמתחדשת זוכה בקובץ שלפנינו לשני עיונים . האחד , פרי עטה של ברכה _דלמצקי פישלר _, מברר את דרכיהם של שלושה מגדולי הספרות החדשה לדורותיה , מאפו , מנדלי והזז , בהעמדת ביטויים וצירופי לשון בכתיבתם . הסגנון השיבוצי זוכה כאן להארה חדשה ונבחן לאור התמורות שחלו בו במהלך הדורות . מאמרו של יוחנן ברויאר עוסק בחילופי הסגנון בכתיבתו של ש " י עגנון , ומעמיד על העובדה שאף על פי שסגנונו של עגנון נראה אחיד הנה הוא מתחלף לעתים קרובות . ברויאר מעיין בתופעה של סטיותיו של עגנון מסגנונו הרגיל ומראה בה כמה כללים שהצד השווה שבהם הוא נטייתו של עגנון להתאים את סגנונו ללשון דמויותיו . כשני דורות בלבד לאחר עלייתו של אליעזר בן יהודה ארצה ותחילת פעילותו בה להחייאת השפה העברית בדיבור פה כבר הייתה הלשון העברית בארץ ישראל לשון " אופפת כול " , היינו לשון המשמשת בפי דובריה לכל צורכיהם . דחיפה של ממש לביסוסה ולהתרחבותה של העברית כלשון חיה באה עם התכוננותו של השלטון הבריטי המנדטורי על ארץ ישראל . כתב המנדט גופו קבע את הלשון העברית אחת משלוש הלשונות הרשמיות בארץ ישראל וקביעה זו קיבלה את ביטויה המעשי בשנת 1922 בדמות סעיף 82 שבדבר המלך במועצתו . שנות המנדט נתאפיינו בגידולו המרשים של היישוב החדש בארץ עם התבססות מוסדותיו האוטונומיים ועם התפתחות מערכת החינוך העברית החדשה בו לכל רמותיה , מגן הילדים ועד האוניברסיטה העברית , ועם שגשוגם של חיי תרבות עברית , ספרות ושירה , עיתונות נרחבת וענפה , תיאטראות ועוד , שלשון כולם הייתה אחת - עברית . מאמרה של יעל רשף פונה אל התקופה המכרעת הזאת שבתולדות העברית החיה ובודק את הלשון הבינונית המשמשת באותו זמן והמשתקפת מסגנון התכתובת שניהלו אנשי המנגנון המנהלי של עיריית תל אביב בראשית תקופת המנדט . עיונה מתרכז במערכת הפועל ומעמיד דקדוק של הקורפוס הנחקר . מתיאור זה עולה מצב מפתיע משהו של יציבות יחסית , מצב שלא התקיים באותה תקופה בקורפוסים אחרים של הלשון . על יסוד העולה מן התיאור מוצאת רשף לקבוע כבר עתה שגרעינו של הסטנדרט שנוצר ברבות הימים בעברית החדשה " משתקף במובהק בלשון העניינית כפי שהיא מתועדת בתכתובת המנהלית של ראשית שנות העשרים " . לעיון מורפולוגי בעברית החדשה לאורך התקופה המקופלת בקובץ זה מוקדש מאמרה של אורה שורצולד הבוחן תופעות מתחום המורפולוגיה והמצביע על כיווני השינויים הניכרים בתחום זה מאז החלה העברית לשמש גם בשימוש חילוני .
|
|