דברי מבוא

עמוד:ט

דברי מבוא " עברית חדשה " מונח מקובל הוא בחלוקת העברית לתקופותיה , אם כי הכול מודים שהוא טעון דיוק ודקדוק בכוונת הוראתו ובמיוחד על רקע העברית המהלכת בשני הדורות האחרונים במדינת ישראל . אכן השימוש הרווח במונח זה מכוון לעברית הצומחת החל מתקופת ההשכלה , למן ימיו של משה מנדלסון , והמכוונת את הדברים הנכתבים בה גם לעניינים של חולין . אמנם ניצניו של שינוי זה בדמותה של העברית ניכרים כבר במאה השש עשרה , ואולם עיקר יסודו נעוץ במהפכה התרבותית שבאה בתולדות העם היהודי למן השליש האחרון של המאה השמונה עשרה , מהפכה אשר ביקשה להביא אל הציבור היהודי את הישגי הקדמה של ההשכלה והנאורות האירופית בני הזמן ולהטמיעם בו . בכלל מעשיהם ראו מוליכי תנועה זו ייעוד בהעמדת רפורמה בלשון העברית ובעשייתה ראויה להבעת תכנים חדשים המתבקשים מן הצרכים המודרניים שהצמיחה העת החדשה . הלשון העברית החדשה המתפתחת בתקופת ההשכלה מבקשת אפוא להרחיב את גבולותיה של העברית , להוציאה מתחומי בית המדרש הישן אל מרחבי הכתיבה בנושאים שזה דורות לא נכתב עליהם בעברית כמעט דבר - ענייני מדע , ספרות יפה , חדשות ושאר עניינים של יום יום . ודוק , בכתיבה בלבד הדברים אמורים ולא בדיבור . אל מעשה הדיבור בעברית לא נתכוונו בני הדור ההוא להגיע ולא עלה דבר זה במחשבתם כלל . מפנה בתוך התקופה הזאת של העברית המכונה " חדשה " ובתולדות הלשון העברית בכללה בא בשליש האחרון של המאה התשע עשרה , ובמזרח אירופה . " נוסח " חדש של כתיבת ספרות עברית בא לעולם והוא אבי דמותו של הסגנון העברי המהלך גם בימינו . אבי הנוסח הוא מנדלי מוכר ספרים , ה " סבא " , ו " נכדיו" הם שהציבוהו על אדניו . אלא שבמקביל למעשה תחייה זה שבתחום הכתיבה בעברית באירופה מתרחש הרחק משם , בארץ ישראל , מעשה תחייה אחר , מפליא ממנו בהעזה שבו , המבקש להשיב את הלשון העברית אל פיותיהם של בני העם היהודי , היינו להחיותה בדיבור פה . בצדק נקשר מעשה זה בדמותו של אליעזר בן יהודה , מעמיד הרעיון ומגשימו , ולקומץ חבריו שנלוו אליו . אכן יש בדור הזה מי שמבקשים להמעיט בדמותו של בן יהודה וליטול ממנו כתר זה של " מחייה השפה העברית " , ואף יש המבקשים להמעיט בערכו של המעשה גופו . אלו ואלו מצביעים על מי שקדמו לבן יהודה ואף על מחוזות ומקומות וזמנים שהכירו לשון עברית

האקדמיה ללשון העברית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר