|
|
עמוד:11
" מושג " על פי דלז וגואטרי אינו היגד דיסקורסיבי , אלא ביטוי של פרובלמטיקה כלשהי העולה בספרה של הממשי , שהפילוסופיה קשובה ונענית לה . כל " מושג " , מעבר להיותו פתרון של בעיה , מבטא ריתמוס ויטלי הפורש את דרגות האינטנסיביות של המחשבה עצמה . מה שאולי חשבנו שנתפס בתחומם של המחול והכוריאוגרפיה בתור " מושג " – למשל , " אלתור מגע " – אינו באמת כזה , מפני שהוא אינו מתאפשר במסגרת הפילוסופיה כמדיום אוטונומי . " מושג" גם קשור בלכידה בו זמנית של ריבוי של מומנטים הסבריים , המגולמים בתנועה האינסופית של המחשבה הקשובה לבעיה כלשהי , ושל הרף עין של אחדות מלכדת כלשהי של מובן – הניבטת מכל מומנט של המושג . הפילוסוף עדי אופיר , המתמודד עם התפיסה הדיפרנציאלית של " מושגים" אצל דלז וגואטרי , מבקש להרחיבה ועל ידי כך לתקנה . על פי אופיר , " מושגים" הם ישים דיסקורסיביים המסמנים שיח מסוים ומופיעים בו , שיח שאופיר מכנה את התנאי החומרי לו " בזבוז זמן " . בזבוז זמן הוא שיח דיאלוגי שאינו מאפשר את הזרימה של שאר השיחים האחרים , שמעכב לעד – כי דרגת העיכוב תואמת את דרגת האינטנסיביות של המחשבה – את השיחים הטכניים של העברת התקשורת והמידע . כך , אופיר כותב במאמרו " מושג " על השהיית הדיאלקטיקה שבין ריבוי ואחדות המתחוללת כל אימת שמושגים מתחילים להופיע בשיח : הקשר בין המומנטים של המושג מוצג באמצעות היגדים , שכל אחד מהם הוא טענה . אבל מכאן לא נובע שאפשר להעמיד את המושג על סדרה של טענות . מי שטוען כך אינו מביא בחשבון את הדרישה לקשור יחד , להקיף במבט אחד את כל המומנטים ... המושג מופיע דרך טענות אך אינו מורכב רק מטענות ; האחדות המלכדת שלו " שוכנת " בטענות כמו שהמובן שוכן במשפט לפי דלז . אי – אפשר לייצב את הקשר בין המומנטים מפני ששום מומנט ( או היבט ) אינו ממצה את המושג , אבל גם אינו ניתן לסילוק או לביטוי במונחי ההיבט האחר . המושג זקוק לכל המומנטים שלו , וגם אם הם רק שניים ( " האדם הוא בעל – חיים [ zoon ] בעל יכולת דיבור [ , " [ logon אומר אריסטו ) , הוא צריך לטלטל את המחשבה מהמומנט האחד לאחר
|
|