בראי המחקר

עמוד:13

הערבית " תוך הסתמכות על מסמכים ראשוניים רבים ככל שיד כותביהם משגת ; . 2 ספרי מקראה שבהם מוצגים כמה מכתבי איינשטיין על שלל נושאים ועניינים , בהם גם שני הנושאים הנזכרים ; . 3 ספרים המבקשים להציג את השקפתו של איינשטיין בתחומים הנזכרים בהסתמך על היכרותם האישית של מחבריהם עם האיש ועל התרשמותם מעמדותיו . להלן תובא סקירה של כמה מהספרים הבולטים שנכתבו על איינשטיין ועמדתיו במהלך השנים , שתתמקד בשני הנושאים הנזכרים . בספר שאלת היהודים כחוויה — מחצית היובל ציונות גרמנית י ( , ( 1963 פרי עטו של יהודה קורט בלומנפלד [ , [ Blumenfeld מי שהצליח לרתום את איינשטיין לפעילות למען ה " מפעל הציוני " . לשיטתו של בלומנפלד , שהיה ממנהיגי ציונות גרמניה , איינשטיין כ " ציוני ממושמע " מילא בין השנים 1933 - 1921 שורה של משימות חשובות בעבור התנועה הציונית . הוא מבהיר כי איינשטיין שמר אמונים לתנועה לאורך כל חייו , וכי לאחר קום המדינה נעשה " חסיד נלהב של ישראל " . זאת ועוד , אף כי בלומנפלד מסייג מעט את דבריו וקובע כי איינשטיין היה ציוני " עד כמה שהיה הדבר מתאים למהותו " , הוא קובע כי איינשטיין היה נכון לקבל עליו את נשיאות ישראל , אילו מצבו הבריאותי היה מאפשר לו . גם אם מביאים בחשבון את העניין שהיה לבלומנפלד להציג עצמו כמי שהצליח לקשור את גורל איינשטיין בגורל התנועה הציונית , קביעותיו מופרזות מאוד , על סמך המחקר המונח ביסוד החיבור הנוכחי . ספר חשוב בשדה המחקר הוא ) . Einstein – The Life and Times ) 1973 מחבר הספר , רונלד ויליאם קלארק [ , [ Clark סבור שהציונות הייתה קרובה מאוד ללבו של איינשטיין ולכן היה חשוף לטפלול ( מניפולציה ) מצד הציונים , שביקשו לנצל את תמימותו , כביכול . עוד קובע קלארק כי איינשטיין צפה מראש את התעצמותה של האופוזיציה הערבית . הטענה הראשונה מציגה את איינשטיין ככלי שרת בידי הציונים , שעה שבפועל קידם מאחורי גבם מיזמים אישיים , קצתם גם בלתי ציוניים , ואף התנגד בפומבי להקמת מדינה יהודית , בניגוד מוחלט למטרות הציונים . באשר לטענה השנייה , זו אינה עולה בקנה אחד עם עמדת איינשטיין , שהמעיטה בעומקה של " השאלה הערבית " , עמדה שבה אחז לאורך העשור שבין , 1929 - 1919 כפי שמציג חיבורי זה . ספרו של קלארק עוסק בשלל היבטים על חיי איינשטיין , בעיקר באלו הפוליטיים , וכתוצאה מכך התמקדותו בנושאים אחרים הינה חלקית למדיי . מחקרו של זאב רוזנקרנץ [ The Private and Public Aspects of Albert , [ Rosenkranz , Einstein ’ s Involvement in German Zionism , 1919 - 1933 ) 2008 ( i הינו חיבור יסודי , מעמיק ומאוזן . המחבר סוקר בשיטתיות מספר רב מאוד של מסמכים ראשוניים , המציגים 2 המחקר הוא חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה , ויצא לאור גם כספר ( ובו פרק אחד נוסף שלא הופיע בדוקטורט ועוסק בהרחבה מאורעות תרפ " ט ) , בשם Rosenkranz , Einstein before Israel : . ( 2011 ) Zionist or Iconoclast ? ההידרשות אל מחקרו של רוזנקרנץ מתייחסת כמובן לשני חיבוריו .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר