|
|
עמוד:11
מבוא אלברט איינשטיין , " המפעל הציוני " ו " השאלה הערבית" שלא כמשנתו הפיזיקלית של אלברט איינשטיין ( , ( 1955 - 1879 אשר זכתה וזוכה להתעניינות אקדמית נרחבת , הגותו ביחס למפעל הציוני ( 1955 - 1919 ) נותרה כאבן שאין לה הופכין כמעט , ואך מחקרים מעטים ירדו לפשרה באופן מעמיק ונטול פניות . בשנים האחרונות יצאו לאור מספר מחקרים אקדמיים ופרסומים פופולריים בנושא , רובם היסטוריים או ביוגרפיים , והמסקנות העולות מהם פעמים רבות סותרות ומתנגשות , ולא תמיד אלו פירותיה המבורכים של מחלוקת לשם שמים . דעותיו של איינשטיין משמשות לא אחת אצטלה לכותבים , המבקשים להם אילן גבוה להיתלות בו לשם חריצת דין לשבט או לחסד על התנועה הציונית , על מדינת ישראל ועל יחסן ל " שאלה הערבית " אז כהיום . זאת ועוד , בולט בחסרונו בשדה המחקר גם ניתוחה המתבקש של הזיקה , אשר התקיימה בפועל ובאופן תכוף בין השקפת עולמו הפוליטית הכללית של איינשטיין ובין משנתו ביחס לציונות , אף כי לאחת נודעה השפעה רבה על האחרת . החיבור המוצג כאן הוא פרי מחקר שביקש לבחון באופן שיטתי את עמדות איינשטיין כלפי " המפעל הציוני " ו " השאלה הערבית " הגלומה בו , שנה לאחר שנה , באמצעות ניתוח תוכניהם של מכתביו , של נאומיו , של מסריו ואף של מעשיו הפומביים . המחקר מבוסס על שלל מסמכים ראשוניים , שקצתם נחשפו לציבור אך לאחרונה . הניסיון להבינם על רקע השקפת עולמו הכוללת , הפוליטית והיהודית של איינשטיין יש בו כדי ניסיון לספק תמונה שלמה ומלאה יותר של משנתו ביחס למפעל הציוני . את עמדותיו של איינשטיין ביחס לציונות ניתן להציג באופן תדיר גם על מנעד הגותי , שבקוטבו האחד התפיסה האוניברסלית ובקוטבו האחר התפיסה הפרטיקולרית . במשנתו טמון תדיר מתח בין תמיכתו העקרונית בעמדות פוליטיות כלל – אנושיות ( דוגמת ליברליזם , פציפיזם ועל – לאומיות ) לבין זיקתו לעם היהודי בכלל ולפתרון הלאומי של 1 אלברט איינשטיין חתם במהלך חייו על מספר רב של עצומות , בקשות , מודעות , כרזות וכו ' , שהקיפו קשת רחבה מאוד של נושאים וסוגיות . הוא עשה זאת פעמים רבות מתוך היענות לבקשת מכריו , וכמובן משום שהזדהה מבחינה עקרונית עם רוח הדברים . בחיבור זה הובאו אך ורק התבטאויותיו האישיות , שאותן ניסח בעצמו , במטרה לנתח בצורה המדויקת ביותר את עמדותיו ביחס לשני מוקדי המחקר – המפעל הציוני והשאלה הערבית – ולנטרל השפעות חיצוניות עליהן .
|
|