|
|
עמוד:14
מניסיוני והיכרותי : 80 % מהם נכים רגשית , חלקם קשה . רק מה , אחד הדברים שאתה לומד בקיבוץ זה לא להודות בכישלונות , ועם הזמן ליפות את המציאות , אחרת אתה עצמך תרגיש כישלון . רבאק , קיבוצניקים מודעים ? כאלה שעושים עבודה עם עצמם ? כאלה שבאמת מודים בכישלונות אמיתיים ? איפה אתם חיים ? יש כאלה , זה נכון , אבל לא יותר מעשרה אחוזים . השאר אפילו לא מודעים לכך שיש להם בעיה , כי חבריהם דומים להם : הנכות הזו שמתבטאת בעיקר בקושי ליצור אינטימיות לאורך זמן , מקבלת הרבה חיזוקים כדבר הנכון לאנשים שזקוקים לספייס ... מאושרים מהמצב ? חוויה חיובית ? הצחקתיני : רובם אפילו לא יודעים שהם מפספסים משהו — הם אפילו סגורים לרעיון , כל שכן שאלה שעשו את המחקר הם קיבוצניקים בעצמם . אם מחקר — שיהיה בלתי תלוי . אחרת זה יהיה מחקר בדיוק כמו שהמשטרה מקימה ועדות חקירה לחקור את עצמה . ה ' פסיכולוג ' הביא לדיון לא את חוויותיו מילדותו שלו , אלא את ניסיונו המקצועי . דמות הקיבוצניק הממוצע העולה מדבריו היא של אדם מודחק , בעל יכולת רגשית מוגבלת , שסובל ממצוקה ומבדידות . החינוך הקיבוצי מסרס את עולמם הרגשי של הילדים , וכמו שה ' פסיכולוג ' מציין , ' כשהם מגיעים אלי הם בדרך כלל בודדים או הרוסים לגמרי , ולא מבינים למה ' . לשיטתו , המגיעים לספת הפסיכולוג קרובים לישועה כי הם ' כאלה שעושים עבודה עם עצמם ' , כלומר מבקשים להשתקם מנזקיה של הלינה המשותפת . ' קיבוצניקית לשעבר ' העידה כי נזקקה לעזרת אנשי מקצוע מסוגו של המגיב הקודם וחיזקה את טענותיו : ' מי מאושר לגדול ללא הוריו ( אם הם לא פסיכופטים או דפוקים )??? החינוך בקיבוץ היה מחשל , והוציא לחברה אנשים ' שמתפקדים ' ברמה המעשית . ברמה הרגשית — מי שלא עבר טיפול או פיתח מודעות מיוחדת — הוא דפוק קשה . תאמינו לי ' . היא מבחינה בין ' הרמה המעשית ' ובין ' הרמה הרגשית ' , וברור איזו משתיהן חשובה יותר בעיניה . ואולם מה שבעיני האמונים על השיח הפסיכולוגי הוא אישיות מודחקת ובעייתית הוא אישיות מחושלת ואחראית בעיני הוגי החינוך המשותף . הטענות בדבר שטחיות , אטימות ושאר פורענויות נשענות על הנחות יסוד פסיכולוגיות שעל פיהן לחוויות הילדות המוקדמת השפעה מכרעת על האישיות . בשנים אלו חשוב לילד טיפול יחידני , המאפשר חום וביטחון . אבל היות שאין זיכרונות מודעים משנות הילדות המוקדמת , אפשר להתחקות על עקבותיהם ועל נזקיהם רק באמצעות טיפול . מחנכי התנועה הקיבוצית , דגלו בערכי השיתוף והשוויון , הציגו חלופה לגישת ' הטיפול היחידני ' בחיק המשפחה . החינוך הקיבוצי היה חינוך קולקטיבי שביקש
|
|