|
עמוד:7
פתח דבר במלאת חמישים שנה לכיבוש הר הבית במלחמת , 1967 מבקשים המאמרים המקובצים בספר הנוכחי לבחון בחינה היסטורית , מחויבת ואמיצה את מעמדו של הר הבית כאייקון חזותי מרכזי בזירות תרבותיות שונות בישראל . דרך ניתוח תצלומים , כרזות , גלויות , דגמים , תרשימים ואתרי מורשת , הם מבקשים לחשוף את מרכזיותו של הר הבית , לא רק בקרב קבוצות שוליים דתיות - משיחיות , כי אם גם בזרם המרכזי של השיח הציוני המגדיר את עצמו כחילוני , ליברלי ונאור . לצד שמונת המאמרים , מקובץ בספר אוסף של תצלומים היסטוריים מוכרים ונדירים של הר הבית שנמצאו בארכיונים ישראליים ממסדיים ובאוספים פרטיים , ושימשו השראה למאמרים . הספר כולל גם עבודות צילום עכשוויות המגיבות לאוסף התצלומים ההיסטורי , אשר הוצגו בגלריה לצילום של בצלאל בשנת . 2016 כאובייקט , הספר הוא הכלאה בין כמה סוגות : ספר מחקר , אלבום זיכרון וקטלוג תערוכה . הוא מציג מחקרים מקוריים וביקורתיים , אך בו זמנית מבקש לפרוץ את גבולות האקדמיה ולהיות נגיש בשפתו ובצורתו . באסתטיקה שלו הוא מאזכר אלבום זיכרון , ובו בזמן מבקש לערער את סמכותם של אלבומים מסוג זה . הוא קטלוג של תערוכה שגבולותיה אינם תחומים . כל אחד מן המאמרים הנכללים בספר מתמקד בזירה חזותית אחת בישראל ובוחן דרכה את האידיאולוגיות והנרטיבים הממסגרים את הופעת בית המקדש , כיפת הסלע או הר הבית . אולם לא ניתוח אמנותי - סגנוני של הדימויים החזותיים מעסיק את הכותבות והכותבים , אלא תנאי המבט ויחסי הכוח הכרוכים בהתבוננות עצמה , ביצירת הדימויים ובהפיכתם לאייקונים מיתיים ומונומנטליים . המאמרים נוקטים עמדה ביקורתית כלפי האיקוניות של הר הבית , מקלפים ממנו את הדימוי המיתי ועושים לו פוליטיזציה . במאמר מעל ומתחת לקו המבט , אביטל ברק ואני מזהות ומנתחות דפוסים דומיננטיים של הצגת הר הבית בכמה רגעי מפתח בצילום המקומי . אנו מראות כי נקודת המבט המרוחקת על הנוף , שדרכה התרגלנו לראות את הר הבית , אינה טבעית או ניטרלית ומטעינה אותו במשמעויות שונות בהתאם לצרכים של בעלי האינטרסים באזור . כך , בעוד נקודת המבט המרוחקת הנראית בתצלומי הר הבית מן המאה ה - 19 העניקה לו אופי מיתי , על - זמני ואוריינטלי תוך הסוואת תהליכי המודרניזציה המואצים שעברה הקרקע שסביבו , לאחר מלחמת 1967 עמעמו שינויים בדפוסי
|
אוניברסיטת תל אביב. מרכז מינרבה למדעי הרוח
|