הקדמה

עמוד:11

באורח מפתיע , בשנת 2009 נוצר קשר בינינו . נפגשנו , שוחחנו , התכתבנו רבות . מצאנו עניין זה בתפיסותיו ובמושגיו של זה . עד מהרה גילינו , שחרף היסודות השונים המרכיבים את תפיסותינו , התכוונותנו זהה . בחודש מאי באותה השנה חברנו יחד למפעל משותף : בשיתוף עם קבוצת אנשי חינוך ואקדמיה הקמנו את התנועה להעצמת הרוח בחינוך . מטרתה של התנועה הוא להטות את השיח החינוכי למשמעות , לחוויה ולממד הרוח בחינוך . על פי תפיסתנו אותו , המושג " ממד הרוח " רחב ואפשר שיכללו בו חינוך למותר האדם , להתעלות , לשלמות האדם , לרגישות , לעצמיות , לתודעה , לחיפוש פשר ומשמעות , לאותנטיות , להומניות , לערכיות , לזיקה לנשגב ועוד . המכנה המשותף לכל אלה הוא חינוך הנוגע בספירה העילית של האדם , בצרכיו העליונים , במהותו האנושית ובשאלות קיומו כאדם וכחלק מהחברה האנושית ומכלל הבריאה . כמו בנושאים הקשורים בתנועה , כך גם בנושאים הקשורים בספר התקיים בינינו דיאלוג תוסס , והיו בו גם מחלוקות . לכאורה , דיאלוג כזה איננו אלא אמצעי לקידום המטרה . ואולם אנחנו חשנו , שמתהליך הכנת הספר שנינו יצא מורווחים – בהעמקה ובשכלול של היסוד הזה שבנו . אפשר להניח , שכל אחד מאתנו יכול היה לבדו להיות עורך של ספר כגון זה – אך רק כגון זה , לא של הספר המסוים הזה . אנחנו חושבים שהעובדה שכל אחד מאתנו בא מרקע שונה תרמה לחידוד הראייה והתובנות המשותפות שלנו ולהשבחת ההחלטות הרבות שקיבלנו – עקרוניות וספציפיות – בעניין הספר . מן הבחינה הזאת , תקוותנו היא , שהוא חורג מהיותו ספר מקצועי בתחום מחשבת החינוך – אף שהגדרה כזאת כשלעצמה תיחשב בעינינו להערכה מחמיאה – ושיש בו לא מעט יצירה הגותית - רוחנית מקורית . השערים יש אסופות מאמרים שעורכיהן קובעים מראש את השערים ומועידים מראש את הכותבים לשער זה או אחר . לא כך נהגנו . הפנייה לכל הכותבות והכותבים הייתה זהה . ציפינו שהתפיסות הנוגעות לליבת החינוך יהיו שונות , אבל בכוונה נמנענו מלהתוות מראש את כיווניהן , אפילו לא לעצמנו . ואכן , כשהתקבלו המאמרים , שמחנו על הגיוון בהם והתלבטנו בשאלת סיווגם לקטגוריות שעל בסיסן נבנה את מערך פרקי הספר . אפשר היה לארגן את המאמרים בספר על פי אידיאולוגיות - על , או אסכולות של החינוך , על פי זרמים

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר