על אודות הדוקטורט ועל נסיבות חיבורו

עמוד:12

שחלו בכלכלתה של רוסיה , וכפועל יוצא מכך גם בחברה הרוסית של הימים ההם . זהו מחקר מובהק בהיסטוריה רוסית : אמנם לנדוי מצהירה במבוא לחיבורה כי בכוונתה להתחקות אחר השפעת הפוגרומים על ההתפתחות הרוחנית של החברה היהודית , אולם אין היא עושה זאת כמעט , ובסיכומו של דבר היא מסתפקת בדיון קצר ביותר בהשפעת אותן שנים על צמיחת הציונות . ספק , אגב , אם לנדוי הייתה מודעת לחתרנות שבעצם כתיבת עבודת דוקטור בגרמניה הנאצית על האנטישמיות הרוסית . הדברים בולטים בייחוד ב פּ סקה בחיבורה המפרטת בהרחבה את הטיעונים שבאמצעותם הסיתה העיתונות הרוסית את קוראיה כנגד היהודים ( עמ ' (; 34 - 33 אף שהרצאת דבריה מרוחקת ושקולה , קשה להתעלם מן הדמיון המובהק שבין נימוקי התעמולה האנטישמית שרווחה בעיתונות הרוסית בשנות השמונים של המאה התשע – עשרה , לבין אלה שנהגו בתקשורת הגרמנית בעצם ימי חיבורו של הדוקטורט . עקלקל וֹ ת דרכיו של המשטר הנאצי ואיש לא ישורן : עבודת הדוקטור של מינה לנדוי לא נתקלה בקשיים והתקבלה ללא סייגים על ידי אוניברסיטת פרידריך וילהלם . על תעודת הדוקטור שלה חתום רקטור האוניברסיטה , פרופסור אויגן פישר , אנתרופולוג בעל שם עולמי וגזען מובהק . ודוק : בעצם אותם הימים הוגשה לאוניברסיטת ברלין עבודת דוקטור אחרת , פרי עטו של הסטודנט היהודי –הליטאי אברהם הלר , אשר נכתבה בהנחיית הוטש בנושא " יהודי רוסיה ממהפכת מרס 1917 עד ימינו אלה " ; חיבור זה עורר עליו מתקפת תעמולה נאצית , שהובילה במישרין למניעת תואר הדוקטור מהלר , ובעקיפין — לפיטוריו של הוטש . מינה לנדוי הייתה חברה קרובה של המשוררת לאה גולדברג ומסלולי חייהן השיקו מגיל צעיר ובמשך שנים ארוכות ( אף ששם הנעורים של מינה גם הוא גולדברג , אין קשר משפחתי ביניהן ) . על

לנדאו, יאיר

וינריב, ענת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר