הקדמה

עמוד:7

מלמדים על מאפייני האוכלוסייה הזאת ועל אופני למידה יעילים בעבורם . ספר זה מתבסס גם הוא על מחקר שנותן מקום נרחב לנושאים אלו . ביקשנו להיות חלק משינוי השיח הנפוץ , שיח המכוון לכך שהלקות מתבטאת בחולשה , בתסכול , בחוסר יכולת ובחוסר מסוגלות . רבים המחקרים בתחום החינוך והתעסוקה מוקדשים להיבטים השליליים של לקויות הלמידה : המוגבלויות , הביצועים הלקויים , אי - היכולת , הקשיים , חוסר ההצלחה והחריגות . עצם השימוש הרב בביטוי ״סובל מלקות״ או במונח ״לוקה״ בלימודים מביא להסתכלות שלילית על התופעה . מטרת ספר זה היא להביא לשיח אחר , המאפשר לאתר את החוזקות שבליקוי ואת התכונות המקדמות הצלחה . עבודתנו עם הסטודנטים הייתה עבודה אינטנסיבית . עקבנו אחר התפתחותם משלב קבלתם לאקדמיה ועד סיום הלימודים . חווינו התרגשות לראות סטודנטים טירונים , חסרי ביטחון עצמי , בעלי הישגים נמוכים ותפקוד ירוד מצליחים בסביבה תומכת ובליווי מקצועי להרים ראש ולהתחיל לתפקד ביעילות , להעלות את ציוניהם , להעצים את עצמם ולפתח דימוי עצמי חיובי . ביקשנו שמחקרנו יאפשר לכוון , למקד וללמוד כיצד לבנות מקורות כוח , כיצד לכוון למגוון דרכי התמודדות וכיצד להיות שותפות לסטודנטים ביצירת תחושת הצלחה . רצינו גם לשמוע ולאתר איך השתלבו בוגרי המרכז בעולם העבודה ; אילו אסטרטגיות שרכשו במרכז עוזרות להם היום בתעסוקה מתוך ראייה שבדיעבד ; וכיצד אפשר לשפר את התפקוד במרכז התמיכה . כל זאת במטרה לסייע לדור הבא של הסטודנטים לסיים את לימודיהם ולהשתלב בלימודים גבוהים ובתעסוקה . כיוון שבוגרים אלו היו חלק מקהילת הלומדים , היה זה אך טבעי לפנות אליהם ולהמשיך לשלב אותם בתהליך ההתפתחות המקצועית . הבוגרים הוכיחו בעבר שהם מומחים ללמידה שלהם ויודעים לזהות את צורכיהם ואת יכולותיהם . מניע שני למחקר ולכתיבתו כספר קשור ברצון לתת קול אישי למרואיינים עם ליקויי למידה מתוך הנחה שהם יכולים להגדיר הגדרה מטבית כיצד הם תופסים הצלחה ומהן הדרכים להגיע אליה . הספר עוסק אפוא בשאלה ״מהי הצלחה״ בעבור בוגרי אקדמיה עם ליקויי למידה לא דרך עיני החוקרות אלא דרך עיניהם של המרואיינים . הספר אינו עוסק בבירור אם תפיסות הבוגרים תואמות להגדרות המקובלות במחקר , אלא בונה מדבריהם את התאוריה . כהמשך לאופן העבודה במרכז התמיכה , החוקרות רואות ב״נחקרים״ , בוגרי מרכז התמיכה ,

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר