|
|
עמוד:13
אפשר למצוא גם בספר הזה . אף שכל המאמרים בו נכתבו בתקופת זמן אחת , הם מציגים נתונים שונים באשר למספר המורים והתלמידים המתקשרים דרך רשת חברתית כלשהי . פער זה מבטא את מורכבות העיסוק בתחום , והוא נובע לדעתנו ממגוון סיבות טכנולוגיות ותרבותיות : א . קצב הדיפוזיה הטכנולוגית , כלומר האופן שבו אוכלוסיות שונות , במקרה זה מורים ובני נוער , מאמצות רשתות חברתיות ומתאימות אותן לצורכיהן . ב . שינויים טכנולוגיים בשדה המדיה , אשר גורמים להופעתן של רשתות חברתיות בזו אחר זו ולירידה בפופולריות של רשתות אחרות . דוגמאות עכשוויות לכך הן אפליקציות סלולריות כמו ווטסאפ ואינסטגרם , אשר הפחיתו את השימוש בפייסבוק בקרב בני נוער . ג . שינויים מוסדיים הנוגעים לנורמות שימוש ברשתות הראויות , כגון האיסור שהטיל משרד החינוך על תקשורת בין מורים לתלמידים וצמצום האיסור בחלוף זמן לא רב . ד . הגדרות חמקמקות של מושגים כגון ״קשר״ , ״חברות״ ו״תקשורת״ , המקשות על חוקרים לנסח את שאלות המחקר , ומתוך כך להגדיר את המשתנים האופרטיביים . יתר על כן , מושגים אלה משתנים ברשתות החברתיות השונות . במצב דינמי זה יש לשאול : האם מה שנכתב בספר זה יהיה רלוונטי גם בעתיד ? ואולי השינויים המהירים יוצרים פער אף בין זמן ביצוע המחקר ובין זמן הכתיבה והפרסום של הספר ? האם אין מדובר בהתפתחויות שהן כה מהירות ותכופות עד שהן מותירות את העיסוק המחקרי להיסטוריונים של התרבות בלבד ? לטענתנו , אין זה כך . אנו סבורים כי למרות המציאות בת - החלוף הזאת אפשר להצביע על כמה עקרונות יציבים אשר ישרדו במבחן הזמן , ועתידים להיות רלוונטיים גם לאחר שידעכו הרשתות החברתיות שבהן אנו דנים בספר זה . העיקרון הראשון נוגע לבנייה של קהילת לומדים ( community of . ( Scardamalia & Bereiter , 1994 ) ( learners סביבות למידה מוגדרות על פי שיעור ההשתתפות של חברי הקבוצה בפעילות ובשיח , על פי מידת השיתופיות והשוויוניות בהבניית הידע ועל פי המידה שבה הלומדים פעילים בתהליך זה . לכאורה הרשתות החברתיות מיועדות בבסיסן לבניית קהילות , אולם נשאלת השאלה אם קהילות כאלה יכולות להפוך במצבים מסוימים ל״קהילות לומדים״ ; העיקרון השני נוגע ללמידה שיתופית ( , ( collaborative learning והוא נבחן במחקר החינוכי ממגוון זוויות ( ראו למשל , Dillenbourg , 1999 ; Roschelle , . ( 1992 בהקשר הנוכחי עולה השאלה עד כמה אינטראקציות בין תלמידים ברשתות חברתיות יכולות להיחשב פעילויות של למידה שיתופית , או שמא מדובר
|
|