לחוד ובכל זאת ביחד – ביחד ובכל זאת לחוד

עמוד:13

במוסף מוצ " ש שבעיתון מקור ראשון ( 17 . 22 . 1029 ) התייחסה לכך רחלי מלק - בודה : אילו מישהו מהתפוצות היה נקלע לפיד המגזרי במוצ " ש האחרון , הוא בטח היה משוכנע שהסוגיה שמבעירה את המזרח התיכון היא מופעי ילדות בחושך לאורן של מנורות אולטרה סגול ... בהמשך היא מציינת שכחניכה היא לא הרגישה מקופחת בשל הריקוד באולם חשוך . לקראת סיום הכתבה היא מביעה את עמדתה : אז אני בעמדה של דני הירשברג [ מזכ " ל התנועה ] , שכל סניף יחליט על אופי הפעילות לפי רצונם של רוב ההורים . ואם במקרה נפלתם על סניף קצת יותר דוס מהצפוי , אולי בעצם זה לא כל כך נורא . יהיה להם מספיק זמן בחיים כדי להתפכח ולעמוד על דעתם . בתנועת עזרא , בעבר , בחבריא א ' ( בית - הספר היסודי ) התקיימו פעילויות נפרדות לשני המגדרים . לקראת חבריא ב ' אוחדו העדות והתקיימו פעילויות משותפות לשתיהן . המסגרות נבנו באופן שיאפשר פער של שנה בין המגדרים המצטרפים לשבט אחד . הנימוקים שהועלו ביחס לכך היו שלושה : . 2 לפני היציאה לגרעין הנח " ל חשוב שהבנים ילמדו כשנה בישיבה גבוהה . . 1 ההתבגרות של הבנים מאוחרת בשנה . . 1 כאשר ייווצרו זוגות כדאי שיהיה פער של שנה בין המגדרים . במילים אחרות , הייתה מחשבה חינוכית - חברתית על כך שייווצרו זוגות בשבט והפעילויות הלא פורמאליות היו מכוונות גם למטרה זו . בצופים הדתיים , עד כמה שידיעתנו מגעת , הפעילות הייתה תמיד מעורבת . אך מספר החניכים בצופים הדתיים פחת והלך . אפשר לסכם ולומר שהחינוך הדתי החליט לבחור בהפרדה מגדרית . הבחירה נעשתה בעיקר בשל האתגרים החינוכיים להתמודד עם הסביבה המתירנית והתרבות השלטת ברחוב הישראלי . ערכים של התרבות המערבית מחלחלים לתרבות הילדים והמתבגרים , ואחד הניסיונות להתמודד איתם הוא באמצעות החינוך התורני הנפרד . * * * במחקר הנוכחי , כמעט כל הבוגרים הצעירים מבין המרואיינים , רוב המשתתפים בקבוצות המיקוד , ורבים מכותבי הנרטיבים , התייחסו בדבריהם ובכתיבתם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא