|
|
עמוד:10
את קיומם היהודי : סידור התפילה , הספרות ההלכתית , ספרות מנהג , הספרות העברית וכיו״ב . ואולם לפילוסופיה היהודית מקצב עצמאי ואוטונומי גם , ובעיקר , מבחינת זיקתה לקיום היהודי הראלי . הפילוסופיה היהודית , למצער בעידן הקלסי שלה , לא התלכדה עם מכלול האופנים האחרים שבאמצעותם ביטא היהודי את קיומו כיהודי . היא התעלמה כמעט כליל מהמשמעות שיש לצורת החיים הפרקטית ההלכתית על התודעה והרפלקסיה העיונית . רוב ההוגים העמידו במרכז את העיון הספקולטיבי ואת העיסוק התאולוגי ולא את הפרקטיקה – ההלכה , המנהג , האתוסים והמיתוסים שעיצבו את החיים היהודיים . הפילוסופיה היהודית שיקפה לא אחת עמדה אוונגרדית , שולית , שחתרה כנגד המקובל והמוסכם . היא לא פענחה את הקיום היהודי כפי שנחווה בפועל , אלא הציבה דגם קיום יהודי חלופי , שנועד מראש ליחידי סגולה , שחייהם הפילוסופיים מתנהלים כחיים שוליים . יהודה הלוי בספרו " הכוזרי " וכן המהר״ל או רוזנצווייג הם דוגמאות חריגות להוגים שנקודת המוצא שלהם הייתה הפרקטיקה והחיים הממשיים של היהודים . בדרך כלל הייתה הפילוסופיה היהודית מעין מחשבה חתרנית שחרגה ממרחב החיים הראליים של היהודים . היא עיצבה דגם של יהדות טהורה שיש לה זיקה מועטה לחייהם הממשיים של היהודים . היא עיצבה עולם מדומיין , החורג מהעולם היהודי הראלי שאותו הותירה זר ומנוכר . המטפיזיקה והתאולוגיה היו עניינה המרכזי ולא החיים הממשיים של יהודים על מכלול בעיותיהם הקיומיות . ועם זאת היא יהודית לעילא , שכן כובד המסורת היהודית כונן את היישום של העיון הפילוסופי , וכן את הצורך המתמיד לתאם בין התאוריה ובין הטקסטים ועולם החיים היהודי . השוליות של הפילוסופיה היהודית נגרמה מחמת המוצר הטקסטואלי הסופי שנוצר , אבל לא בהכרח משום שהפילוסופיה היהודית נכתבה על ידי אנשי שוליים , התלושים מלב החיים היהודיים . מתח זה בין הפילוסופיה לבין החיים היהודיים הראליים מתגלה בעצמה מיוחדת בעת החדשה , שבה חווה העם היהודי משברים עמוקים במישורים רבים : המבנה החברתי הפנימי האוטונומי קרס והיהודי הושלך אל הקהילה האזרחית הכללית . התפנית במבנה החברתי הייתה כרוכה בשינוי אקזיסטנציאלי עמוק : החילון נעשה פנומן לגיטימי בחיים היהודיים , וחיוב הקיום היהודי פסק מלהיות מובן מאליו . שאלת הזהות היהודית הפכה להיות שאלה מכרעת , ובמסגרתה עלתה מחדש שאלת היחס שבין העבר ובין ההווה . השאלה הייתה לא רק אם לחייב את הקיום היהודי , אלא גם ובעיקר מה משמעות קיום זה וכיצד יש לבטאו בחיים עצמם . מכלול ההתמודדות עם שאלות אלו מצוי בספרות העברית שהתעוררה לחיים ועסקה בשאלות הללו בעצמה ובחדות מיוחדות במינן . יוצרים כפיארברג , ברדיצ׳בסקי , ברנר , ביאליק , טשרניחובסקי , עוז , א " ב יהושע או פיליפ רות ועוד רבים ביטאו את
|
|